המחאה החברתית לישראל

המחאה החברתית לישראל. מחזירים את המדינה לידי העם !

התחבר

שכחתי את סיסמתי

המלצה לממיר איכותי

Thu Dec 03, 2015 5:00 pm by xanadoo

היי,
אני מעוניין לקנות ממיר איכותי עד 2000 שח שיתמוך בשיתוף כמובן.
תודה.

שמוש בצלחת ישנה של יס

Fri Nov 05, 2010 8:03 pm by davidh2

יש לי צלחת עם עינית של יס (אני מנותק מיס) שמחוברת לממיר. אני קולט טוב את הערוצים החופשיים בעיברית , המזרח התכון ועוד תחנת חדשות רוסית באנגלית.
האם ניתן בעזרת אותה עינית לקלוט לווין נוסף בעל תחנות חופשיות באנגלית?
אם כל …

[ Full reading ]
iptv האם יש שירות כזה גם בחינם או רק בתשלום שיש מה לראות

Wed Dec 10, 2014 6:58 am by tomer_1968

או חייב חבילה בתשלום  שהבנתי שזה יקר יחסית עלות הממיר והחבילה

קליטה באסטרא 2 ויורובירד

Tue Dec 09, 2014 9:56 pm by tomer_1968

מה ניתן לקלוט כיום עם צלחת מעולה ופיד מעולה כ200 ערוצים לפחות יש משהו פתוח ששווה לצפות בו או חבל על ההשקעה
ובאסטרא 1 נקלטות כ300תחנות ועד 400 תחנות יש שם משהו פתוח או פרוץ לא בשיתוף ששווה לצפות תודה

ממיר המאפשר קליטת כל הערוצים הפרוצים כיום ללא שיתןף

Sat Jul 19, 2014 2:15 pm by tomer_1968

איזה ממירים קיימים  התומכים בקליטת הערוצים הפרוצים כיום   האם קיוב קפה למשל תומך בכך תודה
צריך לקנות ממיר HD

צלחת הפוכה איך מכוונים את הצלחת וה lnb

Mon May 19, 2014 7:43 am by tomer_1968

מעולם לא כיוונתי צלחת הפוכה זה נראה לי מסובך ולא נוח לעבודה אני צודק או שלהפוך את הצלחת למצב רגיל זה בקומה שמינית האם מומלץ בגלל הרוחות להשאר במצב זה תודה

הלווין אסטרא ב מעלות מזרח 23.5

Sun Apr 27, 2014 9:17 am by tomer_1968

האם נקלטים הערוצים sbs 6 ned 2 בתדר 11739
האם נקלטים הערוצים rtl 4 5 7 8 בתדר 11856
תודה

optibox gekko plus

Sat Apr 26, 2014 7:08 pm by charlibh

שלום לכם
יש ממיר optibox gekko plus לא של הקהילה
האם אני יכול לעדכן אותו ולרכוש שיתוף של הקהילה ?
יש לי הרבה פריזים ותקיעות
תודה


עידכון תוכנה ל fireball

Fri Apr 04, 2014 1:31 pm by דויד 65

זקוק לעידכון תוכנה אשמח לכול עזרה Question 

RSS feeds


Yahoo! 
MSN 
AOL 
Netvibes 
Bloglines 

Poll

מי מחובר

בסך הכל ישנם 52 משתמשים מחוברים :: 0 רשומים, 1 חבויים ו -51 אורחים :: 1 Bot

אין


המספר הרב ביותר של משתמשים מחוברים אי פעם היה 312 בתאריך Sat Mar 17, 2012 9:51 pm


טיקונים ללא הון כמעט קונים חברות תקשורת ענקיות

Share

vashdi
SATWORLD VIP

מספר הודעות : 70
Points : 181
Registration date : 26.08.16

טיקונים ללא הון כמעט קונים חברות תקשורת ענקיות

הודעה by vashdi on Fri Oct 28, 2016 9:41 am

טיקונים שאין להם מספיק הון קונים חברות טלווזייה בכבלים ,לווין וחברות תקשורת.
הם רוכשים לאחרונה גם עיתונים ערוצי טלוויזיה ואף מקימים ערוצי ספורט.
חלקם גם קונים אתרי חדשות וכל זה בשביל להשפיע על מקבלי ההחלטות
למרות שכל אותם עיתונים וערוצי טלוויזיה ואתרי חדשות הם מפסידים.
זה קורה בהרבה מדינות וגם בישראל



בישראל זה קרה עם הרבה טקונים אבל 2 טייקונים עשו זאת באמצעות פרמידות שליטה ללא הון מספק
אחד מהם היה שאול אלוביץ שרכש את בזק באמצעות פרמידת שליטה עם הון המוערך ב 200 מיליון ש"ח באותם זמנים.
פטריק דרהי הוא טיקון תקשורת שעשה זאת בכל העולם כמעט
החובות של פטריק דרהי והחברה שבבעלות נאמדים ב 51 מיליארד יורו
השווי של דרהי מוערך ב 51 מיליארד יורו
השווי של כל החברות שנרכשו על ידו מוערך ב 70 מיליארד דולר .
דרהי מעסיק רק בצרפת 55000 עובדים ועוד עשרות אלפי עובדי קבלן.
הוא שולט על 99 אחוז מחברות הכבלים בצרפת ועל כמעט כל חברות הכבלים באירופה .
הוא איש פיננסים מצוין שמעסיק מנהלים ומומחים בכירים מאוד בתחומם.הוא ניצל את חולשת המערכת הבנקאים והפננסית  וכן את מערכת המיסוי בצרפת ובמדינות רבות INSHORE וכן OFFSHORE.
וזאת לטובתו בצורה קיצונית ביותר דרך מקלטי מס וכן מגורים בשוויץ במקום שיש בו הכי פחות מס בשוויץ.
וכן עשה מהלכים רבים שנעשו בישראל  בתחום הטלוויזיה והתקשורת
דברים שקרו בישראל הועתקו במלואם



בישראל קיימת חברה בשם צרלטון המחזיקה בזכויות ספורט
פטריק דקהי עם שותף הקימו בשנות התשיעים ערוצי ספורט בשם MCS
הם רכשו זכויות לליגות הנמוכות והעבירו את התוכן לחברות הכלבים שבבעלותו וזה הוא הרוויח סכומי עתק
הרווח לא נעשה בצרפת אבל מחוץ לצרפת הוא הרוויח בצורה מטורפת
כי הזכויות שהוא רכש הם כלל עולמיות
והוא כבר היה בעלים של חברות רבות בעולם בתחום הכבלים
תחום הכבלים במהלך השנים וגם כיום נחשב לתחום מסוכן מאוד
תחום שאין לו ביקוש או מתחרים .
פוריק רכש חברות כאלה בשנות התשעים כאשר רוב היו בקשיים ויאש לא רצה לרכוש אותם
הוא עשה עוד דבר חכם
בצרפת הם ערים גדולות שבהם לא היו תשתיות והם מרוחקות החברות שפעלו בעיקר בערים גדולות מאוד
לא רצו לרשת כפרים ערים קטנות ומרוחקות והוא הקים סיבים אופטים באותם ערים
באמצעות השקעות של חברות השקעה ושותפים
הוא עצמו השקיע 50000 ש"ח מכספו כשהקים את החברה שלו ואפילו את הכסף הזה לא היה לו
ה 50000 ש"ח היו הלוואה סטודנט כאשר הקים את החברה שלו בגיל 28
ככה פטריק דרהי התחיל את העסק שלו


הוא יכל לעבוד בחברה הכי גדולה בצרפת בגלל שהוא סיים את הטכניון הכי יוקרתי בצרפת
אבל הוא החליט ללכת להיות עצמאי לאחר שלא הצליח להוכיח את עצמו בחברות התקשורת האלה
לאחר הסכם עם חברה אמריקאית הוא הלך והקים תשתית של סיבים אופטים וחיבר עריות קטנות ושכונות רבות
אף אחד לא רצה להשקיע בשכונות האלה ובאותם עירות נדחות אבל הוא הלך כנגד כל הסיכויים ועשה זאת
ולאורך השנים הוא רכש עוש הרבה חברות ואיחד אותם לחברה אחת גדולה
בכדי לשלם כמה שפחות מס הוא הקים חברה בשם ALTICE בהולנד שמחזיקה בכל החברות האלה
וככה בכל תקופה הוא רכש עוד חברות רבות .
פטריק דרהי רכש את הוט  באמצעות חברה שהיא פרמידת שליטה ורשומה בהולנד.
אלוביץ קנה את בזק עם הון של 200 מיליון ש"ח בזמנו ועם פרמידת שליטה מורחבת








אך קורה שאדם יכול לקנות חברה שמגלגלת מיליארדים בלי כסף נזיל או בכלל בלי כסף מהבית
בצרפת למשל הממשלה מעודדת רכישת חברות גדולות באמצעות הלוואות ומתן אשראי וכן ערבויות לטייקונים ולאנשי עסקים
כל עוד אלה מעסיקים צרפתים
פטריק דרהי התחיל את עסקיו באמצעות הלוואוה שקיבל ממשלת צרפת ללון יורו אחד בכיסו
בתוכנית ששודרה בערוץ FRANCE5 הצרפתי שבבעלות ממשלת צרפת
פטריק דרהי הודה שכאשר התחיל את עסקיו הוא קיבל הלוואה גדולה ממשלת צרפת
הממשלה עודדה אנשי עסקים לרכוש חברות והלעביק עובדים
והוא קיבל אותה ללא ערבויות
הממשלה הצרפתית הייתה גם עברה לכל ההלוואה נוספת שפטריק דרהי קיבל מהבנק רק בכדי שהוא יעסיק צרפתים בחברת הכבלים הראשונה שקנה בצרפת
פטרקי דרהי רוכש חברות קיימות הוא לא מקים אותה
הוא קונה חברות שהם במשבר אבל שיש להם אשראי ענק ומחזור ענק וגם נכסים
הוא מבריא אותם מיעל אותם ומקבל דמי ניהול ברגע שההלוואה נגמרה והחברה עברה לבלעותו המלאה
הוא נוהג למחוק אותה מהבורסה אם זאת חברה קטנה
באמצעותה הוא רוכז חברה אחרת
זה קרה בצרפת כי בצרפת מאוד קל לגייס כספים מבנקים ובתנאים מצוינים
אנשי עסקים ישראלים שעשו עסקים בצרפת שוויץ ובלגיה ספרו ששם מאוד קל לגייס מיליארדים
כך גם המבצ בהולנד
ובהולנד יש מס כמעט אפסי
זה מקלט המס הגדול ביותר באירופה
חוץ מזה דרהי נהג לעשות ממהפכות פיננסיות בחברות שלו ולקחת דמי ניהול די גדולים ושמנים
העברת כל העובדים לעובדי קבלן אין יותר עובדים בחברה
חלקם יעבדו אבל באמצעות קבלנים שגם עלהם דרהי ירוויח כסף
כך קרה שדרהי הרוויח כסף גם מחברת הקבלן שמעסיקה את העובדים של הוט בחלק הטכני
הם גם מוצאים את עבודת המכירות והשירות לחברות אחרות יעילות וזולות יותר
אפילו למדינות אחרות
בצרפת למשל כל העבודה בטלפון של השירות נעשת ממרוקו טוניסה אלגירה בשכר רעב כמעט
כשהצרפתים מתקשרים הם לא מודעים לכך שמי שעונה להם יושב בכלל במרוקו
ככה זה מינימום הוצאות ויעילות ומקסימום הכנסות
פטריק דרהי עשה מהפכה במחירים בצרפת
הוא הוריד את המחירי מנויי הכבלים למינימום ככה למעשה כל החברות כמעט פשטו רגל ולא יכלו להתחרות בו
מה שגולן טלקום עשתה בישראל זה כלום לעומת מה שפטריק דרהי עשה בצרפת
בצרפת פטרקי דרהי מחזיק בכל חברות הכבלים כמעט ובכלל בכל חברות הכבלים באירופה
זאת לא טעות כל חברות הכלבים באירופה כמעט
כבלים זה רק שם כי הכול היום נעשה באמצעות סיבים אופטים
פטריק דרהי נחשב היום בצרפת לגדול המהפכנים בתחום
כל מתחריו לא סובלים אותו כי הם מגיעים לפשיטת רגל בגלל המחירים הנמוכים
ואז כשהמחיר נמוך מאוד הם פושטים רגל והוא קונה אותם בגרושים
פטריק דרהי הוא יהודי שנולד וגדל במרוקו ועבר ללמוד בצרפת ומשם הפך למיליארדר
הונו נאמד ב 40 מיליארד ש"ח
פטריק דרהי התחיל את עסקיו בלי שקל על התחת
היו ימים שלו היה לו מה לאכול
כסטונד חי בתנאי עוני מחפירים
והוא עשה הכול ב 10 אצבעות אבל עם הרבה אומץ הרבה קומבינות והכל חוקי
הוא העסיק את המוחות הכי יהודים שהיו בצרפת
ככה גם מיכאל בוקובזה גולן עבד אצלו במשך כמה שנים
מיכאל גולן למד מדרהי אבל גם דרהי למד מהצעיר השאפתני שעשה מהפכה בתחום האינטרנט בצרפת
עם FREE
הרבה אנשי שואלים אם כל החברות מספידות אך הם עושים כסף
חברות הכבלים יש להם מחזורים במיליארדים
יש להם אשראי במיליארדי והוולואות
זה מה שכל הטייקונים מחפשים
לרובם יש גם נכסי נדלן שאותם אפשר למכור או לשעבד
עבור טייקון זה חלום שמתגשם
הוא לא חייב להשקיע בכבלים הוא יכול להשקיע בעסק אחר רווחי יותר
בכסף הזה הוא יכול לתעל את עסקיו
הוא יכול לקנות חברה בשקל ולמכור אותה לחברה בבעלותו ב 10 שקלים
ככ קרה למשל עם שאול אלוביץ ו YES כשהוא מכר אותה לבזק שגם בשליטתו
כל עוד משלמים את ההלוואות בזמן אז הכול בסדר







פטריק דרהי (בצרפתית: Patrick Drahi; נולד ב-20 באוגוסט 1963) הוא איש עסקים יהודי-צרפתי אשר רכש את הונו מעסקי התקשורת והטכנולוגיה. בישראל הוא מחזיק במניות בחברות HOT ומירס.

בחודש יוני 2014 דירג פורבס את דרהי לראשונה כאיש העשיר בישראל[1], תואר בו הוא עדיין מחזיק, ובחודש מאי 2015 דירג פורבס את דרהי במקום ה-57 בעשירי העולם, עם הון המוערך בכ-14.5 מיליארד דולר[2].

דרהי נולד במרוקו, ובגיל 15 היגר עם משפחתו לצרפת.[3] הוא למד הנדסה בפוליטכניק הצרפתי. אחרי זה המשיך ללימודי הנדסת תקשורת בבית הספר הגבוה להנדסת תקשורת (המכונה סופ'טלקום) בפריז, צרפת. אחר כך עבד בחברת פיליפס והתקדם בה עד לתפקיד מנהל מחלקה. הוא החל להשקיע בתחילת שנות ה-90 ולרכוש בעזרת הלוואות חברות כבלים קטנות באזור פרובאנס שבדרום צרפת. הוא ייסד בצרפת את חברת UPC ובשנת 1999 הוא מכר את מניותיו בה לחברת UPC אירופה. בשנת 2006 רכש אותה בחזרה דרך אלטיס (Altice), חברת הכבלים שבבעלותו, בשליש מהמחיר. בעזרת אלטיס רכש חברות כבלים בלוקסמבורג, בשווייץ ובבלגיה. בבעלותו 30% מחברת ניומריקייבל (Numericable), מחברות התקשורת הגדולות בצרפת.

מתגורר כדרך קבע בז'נבה וכן מחזיק בדירה במגדל רוטשילד 1 בתל אביב.

דרהי היה ידוע במשך שנים כמי שנמנע מראיונות וחשיפה לתקשורת, אך בשנת 2014 העניק ראיונות ראשונים לתקשורת הישראלית.
בשנת 2009 רכש מניות בחברת הכבלים הישראלית HOT ובחברת התקשורת מירס. הרכישות נעשו באמצעות חברת האחזקות שהקים דרהי בישראל, Cool Holdings. את רכישת HOT ביצע לאחר הכנת הקרקע על ידי נציגו בארץ מיכאל גולן, שבהמשך הפך למתחרה העסקי שלו, כמנכ"ל המפעילה הסלולרית "גולן טלקום" המתחרה ב"HOT mobile".
Patrick Drahi (Hebrew: פטריק דרהי‎‎, Arabic: باتريك دراهي; born 1963) is a Moroccan-born businessman with French and Israeli citizenship,[2] living in Switzerland since 1999.[3] He is the founder and controlling shareholder of the Netherlands-based telecom group Altice listed on the Amsterdam stock exchange..

Patrick Drahi was born in Casablanca, Morocco to a Moroccan Jewish family. When he was 15 years old, the family moved to Montpellier, France. His parents are both math teachers. Drahi has an engineering degree from the École Polytechnique university in Paris (a post-graduate degree in optics and electronics).[1][4] He is married and lives in Geneva, Switzerland, with his Syrian Greek Orthodox wife;[5][6] they have four children.[1]
In 2013, Drahi founded the international news channel i24news. This channel is based in Israel, and broadcasts in French, Arabic, and English.[7]

Drahi and his group Altice entered the American telecommunications market in 2015 by purchasing a 70 per cent stake in Suddenlink Communications, the seventh largest cable company in the US. Suddenlink is valued at $9.1 billion.[8]

Drahi owns the Israeli cable television company HOT.[9]

As of November 2015 Forbes estimated Drahi's net worth at $10.3 billion. Forbes ranks him as the 60th richest person in the world, the third richest person in France,[10] and the richest person in Israel.[9]

The leaking of the Panama Papers in April 2016 confirmed publicly his identity as the shareholder of an offshore company.[11]

Born 1963 (age 52–53)
Casablanca, Morocco
Residence Geneva, Switzerland
Nationality French, Israeli
Ethnicity Jewish
Alma mater École Polytechnique
Occupation Businessman
Known for Founder and head of Altice
Net worth $7.9 billion (January 2016)[1]
Religion Judaism
Spouse(s) Lina Drahi
Children 4


פטריק דרהי מחפש שותף לגרעין השליטה ב־HOT
איש העסקים הצרפתי מנהל מגעים עם קרן בלקסטון ומשקיעים נוספים למכירת 20% מחברת קול, שבאמצעותה הוא שולט ב־HOT. דרהי מבקש מחיר שישקף לחברת הכבלים שווי של כ־5 מיליארד שקל - 56% יותר משווייה בבורסה
http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3566333,00.html




ניו יורק טיימס מתפעל מהבעלים של הוט: שווה 17 מיליארד דולר ועדיין קובע פגישות בעצמו
פטריק דרהי, המיליארדר הצרפתי-ישראלי, שולט באחת מאימפריות הכבלים הגדולות באירופה כיום, אך עדיין ממעט בהופעות פומביות, ושומר על אורח חיים צנוע יחסית - בבית ובמשרד
http://www.themarker.com/wallstreet/1.2726658
אך החברה הציבורית שדרהי שולט בה, אלטיס, היא בעלות שווי שוק של כ-25 מיליארד יורו בהולנד – כמעט 28 מיליארד דולר. עסקת סאדנלינק הציתה ספקולציות כי החברה שמעולם לא נרתעה מעסקות ממונפות, עשויה לרכוש אחזקות כבלים גם מידי חברות תקשורת גדולות אחרות בארה"ב. ובעוד אלטיס מתכננת את הרחבת פעילותה בארה"ב, משקיעים משני צידי האוקיינוס האטלנטי מתחילים לבחון מקרוב את דרהי ואת האסטרטגיה שלו,
דרהי נולד בקזבלנקה וגדל בקהילה הקטנה של היהודים האירופאים בעיר. בן לשני מורים למתימטיקה, הוא לימד את עצמו לנגן בפסנתר, וניחן בכישרון למספרים. בגיל 11, כבר סייע להוריו לבדוק מבחנים.  בגיל 15 עזב את מרוקו עם הוריו ואחותו, והמשפחה התיישבה בעיר מונפלייה בדרום צרפת. זה היה מעבר קשה עבור המשפחה, שכמו רבים מבין הצפון-אפריקאים ממוצא צרפתי, התקשתה להתקבל בצרפת. הוא אמנם המשיך להצטיין בלימודים, אך מעמדו כאאוטסיידר גרם לו להרגיש לא בנוח עם הכרה ציבורית בכשרונותיו. "גיליתי שבסופו של דבר, אם מצליחים במשהו, לא צריך להתפאר בכך, ומוטב להישאר שקטים", אמר דרהי בראיון מצולם שהוצג השנה בארוחת ערב בפריז בה זכה בפרס מטעם קבוצת תורמים צרפתיים לאוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר שהוציא 32 מיליארד ד' תוך שנה: פטריק דרהי מתכנן רכישות עוד יותר גדולות
המנכ"ל של אלטיס הנמצאת בשליטת המיליארדר היהודי-צרפתי שבשליטתו גם HOT הישראלית: "נמשיך במה שעשינו בשנים האחרונות - רק בסדר גודל גדול יותר"
http://www.themarker.com/wallstreet/1.2575062
לאחר שהוציאה יותר מ-28 מיליארד יורו (כ-32 מיליארד דולר) על רכישות ב-12 החודשים החולפים, חברת הטלקום אלטיס שבשליטת המיליארדר היהודי-צרפתי, פטריק דרהי - בעל השליטה בחברת HOT הישראלית - מחפשת יעדי השתלטות גדולים עוד יותר מאלו שרכשה עד כה, אמר מנכ"ל החברה, דקסטר גואי, בראיון לעיתון "פייננשל טיימס".
בשנה החולפת רכשה אלטיס את חברת פורטוגל טלקום תמורת 7.4 מיליארד יורו, ורכשה את SFR, חברת הסלולר השנייה בגודלה בצרפת, תמורת 17 מיליארד יורו.
דרהי, המחזיק בקרוב ל-60% ממניות אלטיס ההולנדית, היה בין חמשת המיליארדרים שהונם האישי רשם את הזינוק החד ביותר בשנת 2014, לפי חברת הייעוץ Wealth-X.
תרגום: אנחנו הולכים להתמנף ברמות שגם נוחי דנקנר לא חלם עליהן. שומר נפשו ירחק
ולטייקון בריבוע הזה הפופוליסט כחלון מממן השתלטות עויינת!
יחד עם חברו גזביה נידל, צמד טייקונים צרפתים ממונפים בריבוע ברמות שבארץ לא נראו אפילו אצל אשפים נוסח דנקנר או בן דוב, שפועלים לניצול קיצוני של מכות מהירות בסיוע הלאמות ברוטאליות, על מנת לבסס עושק צרכנים לטווח הארוך. העיקר שכל הקומוניסטים שלא רואים לדקה קדימה מבסוטים שהם כיביכול משלמים היום כמה עשרות שקלים פחות מבעבר, בלי לדמיין בכלל פי כמה ישלמו בעתיד ועל איזה רמת שירות ואיכויות רשת עלובות, ושלא נדבר על שדרוגי רשת...
http://www.globes.co.il/news/docView.aspx?did=1001128956
ביוזמת נחמן שי: נסללת הדרך לשידור i24news בישראל
אושרה הצעת חוק להעביר שידורי חדשות בינלאומיים המופקים בישראל בכבלים ובלוויין - למרות הבעייתיות בכך שהבעלים של i24news, פטריק דרהי, מחזיק גם בהוט
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001126729

הערב: ראש ממשלת צרפת יגיע לראיון באולפני i24news
זו תהיה הפעם הראשונה שראש ממשלה צרפתי יגיע לאולפן טלוויזיה בישראל בכדי להעניק ראיון בשידור חי
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001126156
i24 news של דרהי ומלול מתקרבת לממיר הישראלי. מי ירוויח?

מה השתנה באקלים הנוכחי שאפשר מהלך שראשי הערוץ נאבקים עליו כבר שנים? ולמה כל-כך חשוב לפטריק דרהי להעלות את הערוץ בישראל? ניתוח G
http://www.globes.co.il/news/docView.aspx?did=1001128956

טייקון התקשורת החשאי נחשף: מי אתה פטריק דרהי
גם לאחר שנהפך לתקווה הגדולה של שוק התקשורת כאשר רכש את HOT ומירס, נותר דרהי בגדר תעלומה ■ הוא איש עסקים רציני, מבין בתקשורת ובעל נשימה ארוכה ■ האם הוא מעוניין לעמוד בראש קבוצת תקשורת רביעית, לקבל הקלות מס או פשוט ציונות

http://www.themarker.com/markets/1.539503
אל ג'זירה הישראלית": דרהי מקים ערוץ חדשות בינלאומי
הערוץ יופק בישראל על ידי חברת ההפקה של חיים סלוצקי וישדר חדשות מזווית ראייה ישראלית ■ בשלב ראשון ישודר הערוץ בצרפת ובהמשך יפנה גם לקהל צפון-אמריקאי ■ דרהי וסלוצקי אישרו את הפרטים: "מטרת הערוץ היא תרומה לציונות"
http://www.themarker.com/advertising/1.1740380

לא אכפת לנו לאבד לקוחות לא רווחיים - אנחנו מוכנים להיות מספר 2 בשוק"
בעל השליטה ב-HOT פטריק דרהי השלים בשבוע שעבר מהלך פיננסי ענק שהותיר בכיסו מאות מיליוני דולרים ■ לראשונה מאז הרחיב את פעילות הכבלים הגלובלית שלו גם לישראל נחשף דרהי בפני הציבור: "אם אין שגרירות ישראלית במדינה אני לא אכנס אליה"
http://www.themarker.com/technation/1.2236402



Expliquez-nous... l'empire de Patrick Drahi

Expliquez-nous, c'est une chronique de France Info par Gérald Roux. "Expliquez-nous l'empire de Patrick Drahi" a fait l'objet d'une mise en images par Valentin Colcomb. Retrouvez plus de vidéos sur http://franceinfo.fr/expliquez-nous



vashdi
SATWORLD VIP

מספר הודעות : 70
Points : 181
Registration date : 26.08.16

Re: טיקונים ללא הון כמעט קונים חברות תקשורת ענקיות

הודעה by vashdi on Fri Oct 28, 2016 10:24 am

Yoram Mokadi

עמוד הפייסבוק הפיקטיבי של סמנכ"ל הרגולציה (והתוכן) בהוט יורם מוקדי
Patrick Derhi | Yoram Mokadi שלום, נא להעביר דו"ח שעות עבודה מסודר ועדכוני תפוקה עד סוף החודש, תודה, פטריק

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000531411&fid=3311



Patrick Drahi : construction d'un empire médiatique #mediaslemag



Patrick Drahi explique sa stratégie : « j’ai une avance très considérable sur Orange dans la fibre



l'Israelien Patrick Drahi propiétaire de SFR "En Chine, ils bossent 24/24"



La méthode Patrick Drahi, comment ça marche?
Patrick Drahi, né le 20 août 1963 à Casablanca au maroc... De nationalité française, marocaine et israélienne .......Après Libération et i24News, Patrick Drahi rachète L’Express et rejoint le club des magnats des médias en France.
Les Qataris c’est du pipi de chat à côté !!!!..un franco israélien membre du service des RG israélienne tenais vous bien il rachète sfr et Bouygues Telecom a crédit .....oui avec 0€ ...et bientôt les prix vont augmenté car il veut tout racheter pour fixe des tarif unique sans



vashdi
SATWORLD VIP

מספר הודעות : 70
Points : 181
Registration date : 26.08.16

Re: טיקונים ללא הון כמעט קונים חברות תקשורת ענקיות

הודעה by vashdi on Fri Oct 28, 2016 10:41 am

פוליטקאים מספרים שפטריק דרהי פתח את ערוץ החדשות שלו לאחר בקשה מפורשת מראש הממשלה
השאלה מאיפה הגיעו 20 מיליון להקמת הערוץ החדשות I24NEWS
השאלה א זה הגיע מפטריק דרהי אישית או שמה ממקור אחר
בסביבה של פטריק דרהי אומרים שפטריק דרהי השקיע את הונו האישי בערוץ לטובת מדינה ישראל והגשמת הציונות
כלומר זה תרומה למען מדינת ישראל
ולא בכדי להגשים את בקשתו את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שרוצה להשתלט על כל ערוצי החדשות לא רק בישראל בכלל בכל מקום
על פי חזונו של נתניהו וכנראה של הרבה מיליארדרים יהודים בחול
הם כבר הבעלים של כל ערוצי החדשות שהגדולים שקיימים בארה"ב ובארופה .
הערוץ היחיד שעדין לא נפל לידיים שלהם זה ערוץ אלגזירה
גם הערוץ הזה בשנה האחרונה החל לשדר כתבות טובות על נתניהו ועל ישראל
על פי מקורות זרים יהודים מחזיקה בעקיפין בעשרות ערוצי חדשות וכן ברשתות טלווזיה זרות וכן באולפנים בארה"ב .

אבל כולם יודעים שנתניהו רוצה שליטה על ערוצי חדשות והחלום שלו זה להשתלט עלהם לאחר שכבר השלים את השליטה על ערוץ 1 2 10 33 הכנסת ואפילו על וואלה
הוא מחזיק בעיתונים ישראל היום שכאמור בבעלות שלדון אדלסון
אבל יתכן שאולי שגם במעריב באמצעות אלי עזור לכאורה.
כי מעריב התחיל בשנה האחרונה להיות אדיב ביותר כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו
העיתונאי בן כספית שהיה מבקר מאוד חריף כלפי ראש הממשלה נתניהו ואשתו שרה אפילו הוזמן לכנסת ולמשרד ראש הממשלה ולבית הנשיא כפי שדווח בתקשורת לכאורה
העיתונאים מבחינים שמרגע מסויים מעריב והעתונים בבעלות אלי עזור שהוא גם הבעלים של צרלטון
החלו לכתוב דברים טובים על נתניהו
היחס כלפיו השתנה מרגע שהופרה הברית בן מוזס הבעלים של ידיעות אחרונות לכן בן טיפוחיו אלי עזור ממעריו שמחזיק בתחנות טלווזיה רדיו ועותנות ואתרי חדשות ופרסום
העיתונים בבעלות אלי עזור שינוי כיוון ב 100 אחוזים
למה נתניהו לא פירק את צרלטון ?
למה הוא כל כך אדיב כלפי צרלטון ?
זה בגלל שלאלי עזור יש עיתונים בשפה האנגלית וגם בעברית
וראש הממשלה רוצה מאוד להרשים את האמריקאים ודוברי האנגלית בכלל
הוא רוצה שמה שיפורסמו עליו יהיה כל הזמן חיובי הוא לא מסוגל לקבל כל בקורת שהיא
הוא תמיד ירצה שיגידו לו תשמע ביבי אתה גדול מהחיים !
זה גם מסביר את הפרנויה של ראש הממשלה והאובסיה שלו כלפי השליטה בתקשורת
זה לא סוד שראש הממשלה נתניהו חולה על התקשורת
יש לו מהלכים מאוד חזקים בכל הערוצי הטלווזייה בישראל אם זה במשרין או בעקיפין
וכך גם בכל העיתונים בישראל ובתחנות הרדיו
זה קורה גם בארה"ב וגם בצרפת ובמדינות ערב
אבל לראש הממשלה אין שליטה עד כה בידיעות אחרונות שנחשב לעיתון המוביל בישראל
וגם לא ב YNET ויש מאבקים ומלחמות בן נוני מוזס לראש הממשלה נתניהו במשך עשרות שנים
זה לא חלוקי דעות מאבדים זאת מלחמה של ממש
ומאז ביבי הבין שבכדי להיות ראש הממשלה לנצח נצחים ולהפשיע הוא חייב לשלוט בתקשורת ובמדיה
ולשטוף לכל אזרחי מדינת ישראל את המוח במה שהוא מאמין
להכניס לכולם בראש שאיראן היא אויב וככה להמשיך לנצח בבחירות
ובלי לחשוב הימנים של מדינת ישראל שרובם מזרחים בורחים שוב ושוב ביבי
למרות שביבי חתום חתום על חורבנה של מדינת ישראל בכל התחומים
אם זה כלכלית מדינית ואפילו בטחונית וצבאית
דוד המלך בנה את ישראל וביבי הרס אותה
ביבי בחשיבה מעוותת ויש אומרים מושחתת העביר את נכסי מדינת ישראל לידי טייקונים
שרובם הגדול מתפקדים כמו ארגוני פשיעה לכאורה
קונים חברות בכסף לא להם חיים כמו מלכים סעודים בכספם של אחרים מהמרים כמו בקזינו ובסוף נעלמים עם מיליארדי מכספו של העם ושל הבנקים בישראל
שוב ושוב אנחנו עדים לאותם מחזות של תספורת שפיטות רגל
הבנקים ומדינת ישראל הפסידה 400 מיליארד ש"ח רק בגלל שביבי רצה להיות מרגרט טאצר
אבל יועצי אחיתופל של ביבי הביאו את המדינה לידי פשיטת רגל כמעט
הקפיטליזם החזירי שביבי הנהיג בישראל באמצעות אגרופי ברזל ומתן הטבעות וסכומי עתק לטייקונים התבברו כאסון .וכך לאחר כהונתו הראשונה שבה עשה את כל הטעיות האפשריות הוא הביא לחרבנה של הכלכלה של מדינת ישראל
מאוחר יותר זה קרה בבטחון ובתבונה המדינית שלו ארה"ב כמעט הפכה לאויב
הוא הסתבך עם אובמה ואפילו עם פוטין ביבי חשב שהוא מלך העולם
וככה מדינת ישראל ספגה מכה אחרי מכה מארה"ב הידידה הטובה ביותר של מדינת ישראל
בניו יורק טימס כתבו על ביבי דברים חמורים ביותר
אבל איש לא העז לפרסם אותם בישראל
כי ביבי לאורך השנים השתלט על המדינה וכל ארגוני האכיפה של מדינת ישראל
ככה למעשה הוא המשיך את שלטונו וככה למעשה הוא לא נחקר כמעט בכל הפרשיות החמורות שבהם היה מעורב .
במהלך שלטונו של נתניהו הטייקונים התעשרו העשירים התעשרו אבל העניים ניהו עניים יותר
כל שכבה הבניים קרסה .
מאוחר יותר גם הטייקונים קרסו כלכלית
זה אומר שביבי טעה למעשה בכל ההחלטות הכלכליות שלו לאורך השנים
גם כשר אוצר הוא היה השכר הכי כושל שהיה אי פעם במדינת ישראל
ביבי בכל מהלך כלכלי שעשה הוא נכשל בצורה חמורה
כשהשקיע בטייקונים הם פשטו רגל
הנזק למדינת ישראל 400 מיליארד ש"ח
הנזק לבנקים 40 מיליארד ש"ח
הנשק לכלכלה הוא עוד יותר עצום
כשהתעסק עם הדירות הוא הביא את הענף לחורבן
כל קבלני הביצוע פשטו רגל
רוב הקבלנים קרסו גם אלה שאותם הוא טיפח במתן הטבות עצומות
לאחר מכן כל שוק הדירות קרס המחירים צמחו אל על וכך מחירי הדירות והשכירות ולא היו מספיק דירות
וזאת ללא הצדקה .
ביבי נתניהו היה יותר גרוע מאיראן מבחינת הנזק שהוא עשה כאשר שלט במדינת ישראל
אך אמרו חכמים דוד המלך בנה ביבי הרס ביבי החריב
כולם שואלים למה הכשלון החמור הזה נמשך
למה ביבי מתעקש להמשיך להיות ראש הממשלה
למה ביבי נאחז בכיסא מה מפחיד אותו כל כך אם הוא לא יהיה לא ראש ממשלה ולא נשיא
מה יקרה כאשר הוא לא יהיה נשיא
הנזק שביבי גרם לתקשורת ולעתונות הוא חמור
העיתון היחיד שביקר את ביבי באומץ היה ידעות אחרונות
לאחרונה הוא נקלע לקשיים חמורים והעיתון עכשיו מחפש משקיע שירכוש אותו מידי מוזס
הרבה משקיעים שהתעינינו בעיתון ברחו כי כנראה משהו הבריח אותם
האם ביבי זומם להשתלט גם על ידיעות אחרונות באמצעות משקיע יהודי אמריקאי או צרפתי ?
המיליארד היהודי שלדון אדלסון חתום על תרומות של סכומי עתק לרכישת עיתונים ומתן תרומות ענק לפוליטקאים בארה"ב .
אומרים ששלדון אדלסון השקיע רק בישראל היום 50 מיליון ש"ח
אדלסון גם תרם סכומי עתק לנתניהו
אדלסון גם תרם רבות לאובמה בסביבות 100 מיליון דולר
גם כיום הוא תרם סכומי עתק לטובת הלארי קלינטון
יש יהודים אחרים שתומריםסכומים דמיונים לטראמפ
לא חשוב מי הנשיא שיבחר הוא יהיה חבר טוב של ביבי ומדינת ישראל
יהודי ארה"ב מהמרים על שנהם ועל כל הפוליטקאים בארה"ב
אבל כולם יודעים שהילרי קלינטון לא ממש סובלת את ביבי בלשון המעטה .
הרבה יהודים עשירים בוחשים בעיתון NY TIMES העיתון הכי חשוב בארה"ב שנוהג לפרסם מאמרים לא טובים נגד ביבי .ויש גם ערוצים נוספים שגם הם נוהגים לעקוץ את נתניהו
עכשיו יש יהודים עשירים שמנסים לרכוש אותם בכדי לעזור לביבי אומרים בארה"ב
היום יהודי ארה"ב שולטים על התקשורת האמריקאית באמצעותה הם קובעים מי יהיה הנשיא הבא של ארה"ב ובכלל כל חבר בית הנבחרים בארה"ב ואפילו את המושלים במדינות השונות .
ההשפעה מגיעה אפילו בבחירתו של התובע של ארה"ב ובדרגים יותר נמוכים
ונציין שגם בתחומי הכלכלה כנו נגיד הבנק של הפדרל רזרב וכן כל חברות ההשקעה והבנקים
גם כאן היהודים שולטים ומשפיעים .
אל תחשבו שזה רק בארה"ב בעבר זה היה גם ככה ברוסיה
עד שפוטין העיף את כל האוליגרכים היהודים ששלטו על התקשורת הרוסית
אבל לאחרונה היהודים חזרו לשלוט שוב בתקשורת הרוסית למרות שפוטין לא כל כך מרוצה מזה
כל פעם קונים עיתון ערוץ גם כאשר יודעים שזה לא רווחי ואף פעם לא יהיה רווחי
איזה אינטרס יש לחברות זרות לקנות עיתונים במדינות ערב או ערוצי טלווזייה אומרים עיתונאים ערבים ?
עיתונאים  ערבים אומרים שיהודים אמריקאים וזרים שולטים על 80 ערוצים ערבים רובם בנושא חדשות
ישראל הפכה למעצמה של תקשורת והסברה בתוך שנים ספורות
ביבי אם תרצו מתחיל להשתלט גם על התקשורת בחול והיא מגויסית קודם כל להסברה של נתניהו
בגלל זה אובמה אכל אותה עם ביבי
הליארי קלינטון בידיים של ביבי וכך גם טראמפ לא משנה מי יבחר לביבי תהיה יכולת השפעה עליו וכמובן ישראל וסעודיה לא יפגעו מהמהלכים
מה שבטוח שאיראן על הכוונת של ארה"ב לאחר שיסיימו עם סוריה
מה שרואים אצל פטריק דרהי זה שהוא רכש הרבה עיתונים בצרפת
הוא הקים ורכש ערוצי חדשות רבים
מהלכים דומים שנעשו על ידי יהודים עשירים שנחשבים לחבריו של ראש הממשלה נתניהו
העיתונאים בחול לא מתבישים לשאול בשם מי פועל פטריק דרהי ?
מה האינטרס שלו לקנות ערוצי חדשות מפסידים וכן עיתונים שמפסידים הרבה כסף
השיטה שבה פועל פטריק דרהי בעולם נקראת LBO
Leveraged buyout
רכישה באמצעות הלוואות ואשראי עצום וכן באמצעות מכירת נכסיה של החברה ההיעלות של החברה הנרכשת וכן באמצעות ההון של החברה הנרכשת
וזה לרוב נעשה באמצעות פרמידות שליטה שמוקמות במקלטי מס
מקסימום רווחים מינימום תשלומי מס מקסימום התיעלות ופיטורין
העסקת עובדים באמצעות חברות קבלן ופיטורי כל ההנהלה
הנהלה מרכזית אחת וקטנה עם שכר נמוך יחסית
בהוט למשל פטרו את כל הטכנאים שעבדו בהוט
אין אפילו טכנאי אחד שהוא עובד חברה
כולם עובדים באמצעות קבלני משנה
הכול יצא החוצה אפילו השירות והמכירות נעשה באמצעות קבלני משנה
פטריק דרהי שותף בחברה שמעסיקה את כל העובדים באמצעות קבלני משנה ומבצעת את עבודות התחזוקה של הוט עצמה
ככה הוא מרוויח מכל כיוון אפשרי
השיטה הוצאת דמי ניהול קבועים .לא משנה מה תוצאות החברה
שיטת נוספת היא עסקות של בעלי עניין
למשל הוא רכש את מירס בסכום מסוים ולאחר מכן מכר את זה להוט בסכום הרבה יותר גבוהה
מהלך דומה עשה שאול אלוביץ בבזק הוא מר את YES לבזק בסכום עתק
והרוויח מכל הכוונים .
השיטות אלה טובות כאשר הריבית נמוכה ומאפשרת התרחבות מהירה
הם לא טובות כאשר הריבית גבוהה והם נחשבות גם למסוכנות
כי גם אם הריבית נמוכה יחסית בכל זאת מדובר בהלוואות ואשראי של 51 מיליארד יורו במקרה של פטריק דרהי .קשה להחזיר סכומים כאלה
וההחזר יתבצע תמיד על חשבון הלקוחות
ככה למעשה הטייקונים משלים את הריביות ומחזירים הלוואות ואשראי בחברות שנרכשות
המחירים עולים במוקדם או במאוחר
לאחר מכן הם מחסלים את המתחרים שלהם
ולאחר שחסלו אותו או קנו אותם המחירים שוב יעלו
זה לא יפריש לדרהי לקבל בכל רגע נתון את דמי הניהול הקבועים גם במצב של רווח או הפסד
הוא ימשיך לקבל אותם
והיה וגם פטריק דרהי יפשוט רגל הוא לא ישלם יורו אחד כי הוא לא ערב אישית לחובות
מה שמעניין את כל הטייקונים האלה זה מחזורים ענקים בכדי שימיכו לקבל הלוואות ואשראי
וגם הרווח אבל הם יכולים למכור מוצר גם במחיר הפסד העיקר שהון ימשיך לזרום לחברה
המחזורים הגדולים של החברות גורמים לבנקים הזרים לתת להם אשראי והלוואת ומינוף ענק
במצב כזה הבנקים לא יודעים באמת מה מצבה של החברה
האם באמת יש לה את כל הנכסים האלה והאם היא שווה את הערך שבה מעריכים אותה
אבל למנהלים של חברות ההשקעה והבנקים לא אכפת
כי הם מקבלים בונוסים על ההלוואות והאשראי שניתן
כל עוד יש מחזור וקצת בטחונות הם יקבלו את כל הכסף שהם רוצים
אז המטרה של החברות האלה של דרהי זה לייצר מחזורים ענקים
לכן הוט תמכור גם במחירי הפסד
היא יכולה מחר לתת מנויים ב 100 ש"ח והיא תשרוד כל עוד הבנקים ימשיכו להזרים לה כספים
כה זה ג בסלולר ובטלוויזיה ובקווי
ככה גם שוק התקשורת מתנהל היום
גם סלקום ופרטנר פועלים בדיוק באותה צורה
ניפוח המחזור הרווחיות לא ממש חשובה כל עוד יש מחזור גדול
הבנקים רגועים זה הממד הראשוני שהבנקים בודקים
כמה המחזור שלך ותזרים המזומנים בעסק
כל עוד נכנס כסף לחבון כן תקבל אשראי ותוכל להתרחב
אפילו אם יהיו לך בטחונות ולא יההי מחזור אתם לא תקבל אשראי או הלוואת
בישראל למשל ככה זה פועל
היום אתם תתקשו לקבל הלוואות בישראל בתחומים רבים במיוחד בתקשורת ובבניין.




Leveraged buyout
A leveraged buyout (LBO) is a transaction when a company or single asset (e.g., a real estate property) is purchased with a combination of equity and significant amounts of borrowed money, structured in such a way that the target's cash flows or assets are used as the collateral (or "leverage") to secure and repay the borrowed money. Since the debt (be it senior or mezzanine) has a lower cost of capital than the equity, the returns on the equity increase as the amount of borrowed money does until the perfect capital structure is reached. As a result, the debt effectively serves as a lever to increase returns-on-investment.

The term LBO is usually employed when a financial sponsor acquires a company. However, many corporate transactions are partially funded by bank debt, thus effectively also representing an LBO. LBOs can have many different forms such as management buyout (MBO), management buy-in (MBI), secondary buyout and tertiary buyout, among others, and can occur in growth situations, restructuring situations, and insolvencies. LBOs mostly occur in private companies, but can also be employed with public companies (in a so-called PtP transaction – Public to Private).

As financial sponsors increase their returns by employing a very high leverage (i.e., a high ratio of debt to equity), they have an incentive to employ as much debt as possible to finance an acquisition. This has, in many cases, led to situations in which companies were "over-leveraged", meaning that they did not generate sufficient cash flows to service their debt, which in turn led to insolvency or to debt-to-equity swaps in which the equity owners lose control over the business to the lenders.

LBOs have become attractive as they usually represent a win-win situation for the financial sponsor and the banks: the financial sponsor can increase the rate of returns on his equity by employing the leverage; banks can make substantially higher margins when supporting the financing of LBOs as compared to usual corporate lending, because the interest chargeable is that much higher.

The amount of debt banks are willing to provide to support an LBO varies greatly and depends, among other things, on:

The quality of the asset to be acquired (stability of cash flows, history, growth prospects, hard assets, etc.)
The amount of equity supplied by the financial sponsor
The history and experience of the financial sponsor
The overall economic environment
For companies with very stable and secured cash flows (e.g., real estate portfolios with rental income secured with long-term rental agreements), debt volumes of up to 100% of the purchase price have been provided. In situations of "normal" companies with normal business risks, debt of 40–60% of the purchase price are usual figures. The possible debt ratios vary significantly among the regions and the target industries.

Depending on the size and purchase price of the acquisition, the debt is provided in different tranches.

Senior debt: This debt is secured with the assets of the target company and has the lowest interest margins
Junior debt (usually mezzanine): this debt usually has no securities and thus bears higher interest margins
In larger transactions, sometimes all or part of these two debt types is replaced by high yield bonds. Depending on the size of the acquisition, debt as well as equity can be provided by more than one party. In larger transactions, debt is often syndicated, meaning that the bank who arranges the credit sells all or part of the debt in pieces to other banks in an attempt to diversify and hence reduce its risk. Another form of debt that is used in LBOs are seller notes (or vendor loans) in which the seller effectively uses parts of the proceeds of the sale to grant a loan to the purchaser. Such seller notes are often employed in management buyouts or in situations with very restrictive bank financing environments. Note that in close to all cases of LBOs, the only collateralization available for the debt are the assets and cash flows of the company. The financial sponsor can treat their investment as common equity or preferred equity among other types of securities. Preferred equity can pay a dividend and has payment preferences to common equity.

As a rule of thumb, senior debt usually has interest margins of 3–5% (on top of Libor or Euribor) and needs to be paid back over a period of 5 to 7 years; junior debt has margins of 7–16%, and needs to be paid back in one payment (as bullet) after 7 to 10 years. Junior debt often additionally has warrants and its interest is often all or partly of PIK nature.

In addition to the amount of debt that can be used to fund leveraged buyouts, it is also important to understand the types of companies that private equity firms look for when considering leveraged buyouts.

While different firms pursue different strategies, there are some characteristics that hold true across many types of leveraged buyouts:

Stable cash flows - The company being acquired in a leveraged buyout must have sufficiently stable cash flows to pay its interest expense and repay debt principal over time. So mature companies with long-term customer contracts and/or relatively predictable cost structures are commonly acquired in LBOs.
Relatively low fixed costs - Fixed costs create substantial risk for Private Equity firms because companies still have to pay them even if their revenues decline.
Relatively little existing debt - The "math" in an LBO works because the private equity firm adds more debt to a company's capital structure, and then the company repays it over time, resulting in a lower effective purchase price; it's tougher to make a deal work when a company already has a high debt balance.
Valuation - Private equity firms prefer companies that are moderately undervalued to appropriately valued; they prefer not to acquire companies trading at extremely high valuation multiples (relative to the sector) because of the risk that valuations could decline.
Strong management team - Ideally, the C-level executives will have worked together for a long time and will also have some "skin in the game" by participating in the LBO by rolling over their shares when the deal takes place.
History[edit]
The first leveraged buyout may have been the purchase by McLean Industries, Inc. of Pan-Atlantic Steamship Company in January 1955 and Waterman Steamship Corporation in May 1955.[1] Under the terms of that transaction, McLean borrowed $42 million and raised an additional $7 million through an issue of preferred stock. When the deal closed, $20 million of Waterman cash and assets were used to retire $20 million of the loan debt.[2]

Similar to the approach employed in the McLean transaction, the use of publicly traded holding companies as investment vehicles to acquire portfolios of investments in corporate assets was a relatively new trend in the 1960s, popularized by the likes of Warren Buffett (Berkshire Hathaway) and Victor Posner (DWG Corporation), and later adopted by Nelson Peltz (Triarc), Saul Steinberg (Reliance Insurance) and Gerry Schwartz (Onex Corporation). These investment vehicles would utilize a number of the same tactics and target the same type of companies as more traditional leveraged buyouts and in many ways could be considered a forerunner of the later private equity firms. In fact, it is Posner who is often credited with coining the term "leveraged buyout" or "LBO."[3]

The leveraged buyout boom of the 1980s was conceived in the 1960s by a number of corporate financiers, most notably Jerome Kohlberg, Jr. and later his protégé Henry Kravis. Working for Bear Stearns at the time, Kohlberg and Kravis, along with Kravis' cousin George Roberts, began a series of what they described as "bootstrap" investments. Many of the target companies lacked a viable or attractive exit for their founders, as they were too small to be taken public and the founders were reluctant to sell out to competitors. Thus a sale to a buyer might prove attractive. Their acquisition of Orkin Exterminating Company in 1964 is among the first significant leveraged buyout transactions. In the following years the three Bear Stearns bankers would complete a series of buyouts including Stern Metals (1965), Incom (a division of Rockwood International, 1971), Cobblers Industries (1971), and Boren Clay (1973) as well as Thompson Wire, Eagle Motors and Barrows through their investment in Stern Metals.[4] By 1976, tensions had built up between Bear Stearns and Kohlberg, Kravis and Roberts leading to their departure and the formation of Kohlberg Kravis Roberts in that year.

1980s[edit]
Main article: Private equity in the 1980s
In January 1982, former U.S. Secretary of the Treasury William E. Simon and a group of investors acquired Gibson Greetings, a producer of greeting cards, for $80 million, of which only $1 million was rumored to have been contributed by the investors. By mid-1983, just sixteen months after the original deal, Gibson completed a $290 million IPO and Simon made approximately $66 million.[5] The success of the Gibson Greetings investment attracted the attention of the wider media to the nascent boom in leveraged buyouts.[6] Between 1979 and 1989, it was estimated that there were over 2,000 leveraged buyouts valued in excess of $250 billion[7]

In the summer of 1984 the LBO was a target for virulent criticism by Paul Volcker, then chairman of the Federal Reserve, by John S.R. Shad, chairman of the U.S. Securities and Exchange Commission, and other senior financiers. The gist of all the denunciations was that top-heavy reversed pyramids of debt were being created and that they would soon crash, destroying assets and jobs. [8]

During the 1980s, constituencies within acquired companies and the media ascribed the "corporate raid" label to many private equity investments, particularly those that featured a hostile takeover of the company, perceived asset stripping, major layoffs or other significant corporate restructuring activities. Among the most notable investors to be labeled corporate raiders in the 1980s included Carl Icahn, Victor Posner, Nelson Peltz, Robert M. Bass, T. Boone Pickens, Harold Clark Simmons, Kirk Kerkorian, Sir James Goldsmith, Saul Steinberg and Asher Edelman. Carl Icahn developed a reputation as a ruthless corporate raider after his hostile takeover of TWA in 1985.[9][10] Many of the corporate raiders were onetime clients of Michael Milken, whose investment banking firm, Drexel Burnham Lambert helped raise blind pools of capital with which corporate raiders could make a legitimate attempt to take over a company and provided high-yield debt financing of the buyouts.[11]

One of the final major buyouts of the 1980s proved to be its most ambitious and marked both a high-water mark and a sign of the beginning of the end of the boom that had begun nearly a decade earlier. In 1989, KKR closed in on a $31.1 billion takeover of RJR Nabisco. It was, at that time and for over 17 years following, the largest leverage buyout in history. The event was chronicled in the book (and later the movie), Barbarians at the Gate: The Fall of RJR Nabisco. KKR would eventually prevail in acquiring RJR Nabisco at $109 per share marking a dramatic increase from the original announcement that Shearson Lehman Hutton would take RJR Nabisco private at $75 per share. A fierce series of negotiations and horse-trading ensued which pitted KKR against Shearson Lehman Hutton and later Forstmann Little & Co. Many of the major banking players of the day, including Morgan Stanley, Goldman Sachs, Salomon Brothers, and Merrill Lynch were actively involved in advising and financing the parties. After Shearson Lehman's original bid, KKR quickly introduced a tender offer to obtain RJR Nabisco for $90 per share – a price that enabled it to proceed without the approval of RJR Nabisco's management. RJR's management team, working with Shearson Lehman and Salomon Brothers, submitted a bid of $112, a figure they felt certain would enable them to outflank any response by Kravis's team. KKR's final bid of $109, while a lower dollar figure, was ultimately accepted by the board of directors of RJR Nabisco.[12] At $31.1 billion of transaction value, RJR Nabisco was by far the largest leveraged buyout in history. In 2006 and 2007, a number of leveraged buyout transactions were completed that for the first time surpassed the RJR Nabisco leveraged buyout in terms of nominal purchase price. However, adjusted for inflation, none of the leveraged buyouts of the 2006–2007 period would surpass RJR Nabisco.

By the end of the 1980s the excesses of the buyout market were beginning to show, with the bankruptcy of several large buyouts including Robert Campeau's 1988 buyout of Federated Department Stores, the 1986 buyout of the Revco drug stores, Walter Industries, FEB Trucking and Eaton Leonard. Additionally, the RJR Nabisco deal was showing signs of strain, leading to a recapitalization in 1990 that involved the contribution of $1.7 billion of new equity from KKR.[13]

Drexel Burnham Lambert was the investment bank most responsible for the boom in private equity during the 1980s due to its leadership in the issuance of high-yield debt. Drexel reached an agreement with the government in which it pleaded nolo contendere (no contest) to six felonies – three counts of stock parking and three counts of stock manipulation.[14] It also agreed to pay a fine of $650 million – at the time, the largest fine ever levied under securities laws. Milken left the firm after his own indictment in March 1989.[15] On February 13, 1990, after being advised by United States Secretary of the Treasury Nicholas F. Brady, the U.S. Securities and Exchange Commission (SEC), the New York Stock Exchange, and the Federal Reserve, Drexel Burnham Lambert officially filed for Chapter 11 bankruptcy protection.[15]

Age of the mega-buyout[edit]
Main article: Private equity in the 21st century
The combination of decreasing interest rates, loosening lending standards, and regulatory changes for publicly traded companies (specifically the Sarbanes–Oxley Act) would set the stage for the largest boom the private equity industry had seen. Marked by the buyout of Dex Media in 2002, large multibillion-dollar U.S. buyouts could once again obtain significant high yield debt financing from various banks and larger transactions could be completed. By 2004 and 2005, major buyouts were once again becoming common, including the acquisitions of Toys "R" Us,[16] The Hertz Corporation,[17][18] Metro-Goldwyn-Mayer[19] and SunGard[20] in 2005.

As 2005 ended and 2006 began, new "largest buyout" records were set and surpassed several times with nine of the top ten buyouts at the end of 2007 having been announced in an 18-month window from the beginning of 2006 through the middle of 2007. In 2006, private equity firms bought 654 U.S. companies for $375 billion, representing 18 times the level of transactions closed in 2003.[21] Additionally, U.S. based private equity firms raised $215.4 billion in investor commitments to 322 funds, surpassing the previous record set in 2000 by 22% and 33% higher than the 2005 fundraising total[22] The following year, despite the onset of turmoil in the credit markets in the summer, saw yet another record year of fundraising with $302 billion of investor commitments to 415 funds[23] Among the mega-buyouts completed during the 2006 to 2007 boom were: Equity Office Properties, HCA,[24] Alliance Boots[25] and TXU.[26]

In July 2007, turmoil that had been affecting the mortgage markets spilled over into the leveraged finance and high-yield debt markets.[27][28] The markets had been highly robust during the first six months of 2007, with highly issuer friendly developments including PIK and PIK Toggle (interest is "Payable In Kind") and covenant light debt widely available to finance large leveraged buyouts. July and August saw a notable slowdown in issuance levels in the high yield and leveraged loan markets with only few issuers accessing the market. Uncertain market conditions led to a significant widening of yield spreads, which coupled with the typical summer slowdown led many companies and investment banks to put their plans to issue debt on hold until the autumn. However, the expected rebound in the market after Labor Day 2007 did not materialize and the lack of market confidence prevented deals from pricing. By the end of September, the full extent of the credit situation became obvious as major lenders including Citigroup and UBS AG announced major writedowns due to credit losses. The leveraged finance markets came to a near standstill.[29] As 2007 ended and 2008 began, it was clear that lending standards had tightened and the era of "mega-buyouts" had come to an end. Nevertheless, private equity continues to be a large and active asset class and the private equity firms, with hundreds of billions of dollars of committed capital from investors are looking to deploy capital in new and different transactions.

Management buyouts[edit]
Main article: Management buyout
A special case of a leveraged acquisition is a management buyout (MBO). In an MBO, the incumbent management team (that usually has no or close to no shares in the company) acquires a sizeable portion of the shares of the company. Similar to an MBO is an MBI (Management Buy In) in which an external management team acquires the shares. An MBO can occur for a number of reasons; e.g.,

The owners of the business want to retire and want to sell the company to the management team they trust (and with whom they have worked for years)
The owners of the business have lost faith in the business and are willing to sell it to the management (who believes in the future of the business) in order to get some value for the business
The managers see a value in the business that the current owners do not see and do not want to pursue
In most situations, the management team does not have enough money to fund the equity needed for the acquisition (to be combined with bank debt to constitute the purchase price) so that management teams work together with financial sponsors to part-finance the acquisition. For the management team, the negotiation of the deal with the financial sponsor (i.e., who gets how many shares of the company) is a key value creation lever. Financial sponsors are often sympathetic to MBOs as in these cases they are assured that management believes in the future of the company and has an interest in value creation (as opposed to being solely employed by the company). There are no clear guidelines as to how big a share the management team must own after the acquisition in order to qualify as an MBO, as opposed to a normal leveraged buy-out in which the management invests together with the financial sponsor. However, in the usual use of the term, an MBO is a situation in which the management team initiates and actively pushes the acquisition.

MBO situations lead management teams often into a dilemma as they face a conflict of interest, being interested in a low purchase price personally while at the same time being employed by the owners who obviously have an interest in a high purchase price. Owners usually react to this situation by offering a deal fee to the management team if a certain price threshold is reached. Financial sponsors usually react to this again by offering to compensate the management team for a lost deal fee if the purchase price is low. Another mechanisms to handle this problem are earn-outs (purchase price being contingent on reaching certain future profitabilities).

There probably are just as many successful MBOs as there are unsuccessful ones. Crucial for the management team at the beginning of the process is the negotiation of the purchase price and the deal structure (including the envy ratio) and the selection of the financial sponsor.

Secondary and tertiary buyouts[edit]
A secondary buyout is a form of leveraged buyout where both the buyer and the seller are private equity firms or financial sponsors (i.e., a leveraged buyout of a company that was acquired through a leveraged buyout). A secondary buyout will often provide a clean break for the selling private equity firms and its limited partner investors. Historically, given that secondary buyouts were perceived as distressed sales by both seller and buyer, limited partner investors considered them unattractive and largely avoided them.

The increase in secondary buyout activity in 2000s was driven in large part by an increase in capital available for the leveraged buyouts. Often, selling private equity firms pursue a secondary buyout for a number of reasons:

Sales to strategic buyers and IPOs may not be possible for niche or undersized businesses.
Secondary buyouts may generate liquidity more quickly than other routes (i.e., IPOs).
Some kinds of businesses – e.g., those with relatively slow growth but which generate high cash flows – may be most appealing to private equity firms than they are to public stock investors or other corporations.
Often, secondary buyouts have been successful if the investment has reached an age where it is necessary or desirable to sell rather than hold the investment further or where the investment had already generated significant value for the selling firm.[30]

Secondary buyouts differ from secondaries or secondary market purchases which typically involve the acquisition of portfolios of private equity assets including limited partnership stakes and direct investments in corporate securities.

If a company that was acquired in a secondary buyout gets sold to another financial sponsor, the resulting transaction is called a tertiary buyout.

Failures[edit]
Some LBOs before 2000 have resulted in corporate bankruptcy, such as Robert Campeau's 1988 buyout of Federated Department Stores and the 1986 buyout of the Revco drug stores. Many LBOs of the boom period 2005–2007 were also financed with too high a debt burden. The failure of the Federated buyout was a result of excessive debt financing, comprising about 97% of the total consideration, which led to large interest payments that exceeded the company's operating cash flow.

Often, instead of declaring insolvency, the company negotiates a debt restructuring with its lenders. The financial restructuring might entail that the equity owners inject some more money in the company and the lenders waive parts of their claims. In other situations, the lenders inject new money and assume the equity of the company, with the present equity owners losing their shares and investment. The operations of the company are not affected by the financial restructuring. Nonetheless, the financial restructuring requires significant management attention and may lead to customers losing faith in the company.

The inability to repay debt in an LBO can be caused by initial overpricing of the target firm and/or its assets. Over-optimistic forecasts of the revenues of the target company may also lead to financial distress after acquisition. Some courts have found that in certain situations, LBO debt constitutes a fraudulent transfer under U.S. insolvency law if it is determined to be the cause of the acquired firm's failure.[31]

The outcome of litigation attacking a leveraged buyout as a fraudulent transfer will generally turn on the financial condition of the target at the time of the transaction – that is, whether the risk of failure was substantial and known at the time of the LBO, or whether subsequent unforeseeable events led to the failure. The analysis historically depended on "dueling" expert witnesses and was notoriously subjective, expensive, and unpredictable. However, courts are increasingly turning toward more objective, market-based measures.[32]

In addition, the Bankruptcy Code includes a so-called "safe harbor" provision, preventing bankruptcy trustees from recovering settlement payments to the bought-out shareholders.[33] In 2009, the U.S. Court of Appeals for the Sixth Circuit held that such settlement payments could not be avoided, irrespective of whether they occurred in an LBO of a public or private company.[34] To the extent that public shareholders are protected, insiders and secured lenders become the primary targets of fraudulent transfer actions.

Banks have reacted to failed LBOs by requiring a lower debt-to-equity ratio, thus increasing the "skin in the game" for the financial sponsor and reducing the debt burden.

elkalai
SATWORLD VIP

מספר הודעות : 57
Points : 186
Registration date : 26.08.16

Re: טיקונים ללא הון כמעט קונים חברות תקשורת ענקיות

הודעה by elkalai on Fri Oct 28, 2016 5:05 pm

בצרפת כינו אותו לכאורה טרוריסט פיננסי בגלל שהוא לא משלם מס בצרפת
או לא משלם מספיק מס צרפת.
הוא כנראה לא משלם גם מיסים בישראל בגלל שהוא חי בשוויץ
והוא נמצא בישראל פחות מ 180 יום ומרכז עסקיו איננו ישראל.
החברות שלו לא משלמות מיסים מועטים ביותר בלוקסמבורג וקצת בהולנד
ובכל זאת החברה ALTICE רשומה בבורסה בלונדון ובבורסה הצרפתית שהם חלק מהיורנקסט .
זה מוזר שהמחאה החברתית מגנה על טייקון  שהוא כנראה הכי ממונף בגלובוס .
האם בכלל הוט משלמת מיסים בישראל ?
אך הבנקים נותנים אשראי והלוואות להוט אם היא כל הזמן מפסידה כספים ולא רווחית.
אבל גם YES לא משלמת מיסים כי היא כל הזמן מפסידה כספים.
החברות האלה יש להם הלוואות ואשראי עצום במיליארדים
הם לא רווחיות כי הם נוסדו באמצעות הלוואות של בנקאים ומינוף גדול
2 הבעלים של החברות האלה דומים
שאול אלוביץ קנה את בזק באמצעות הלוואה של 7 מיליארד ש"ח
לפטריק דרהי יש הלוואות בגובה 51 מיליארד יורו .
פטריק דרהי הוא כמו אלוביץ אבל בצורה קיצונית ביותר
והוא יותר גרוע מהטייקונים שקיימים בישראל בגלל המינוף
כי הוא מתנגד לתת חופש של 30 יום לעובדים שו בצרפת
למרות שהחוק קובע 30 ימי חופש בשנה
הוא תמיד נותן דוגמא של סין בנושא החופש והפריון .
הוא מתנגד לתת חופש של חודש בצרפת למשל
הוא חייב 34 מיליארד ירו והנכסים שלו שווים 33 מיליארד יורו
עצוב שיש שמסכנים סכומים עצומים כאלה
ומה שיותר גרוע שאם מחר הוא לא יחזיר אותם לא יקרה לו כלום
כי הוא לא ערב אישית לחובות האלה
ככה זה בצרפת
אתם יודעים כמה ריבית משלמים על 51 מיליארד יורו ?
כולם פוחדים שהוא יפול מהר כי הוא מעסיק בכל המדינות 100000 עובדים מתוכם בצרפת לבדה 60000 עובדים. והמשכורת גבוהות מאוד
זאת אומרת הוא באמת מיעל את המערכת על ידי פיטורים
כמה הפגנות היו בהוט בעבר ?
זאת אומרת שהוא לא כזה באמת ציוני כמו שהוא כל הזמן טוען
מי שמקים חברה זה לא מטעמים ציונים בכלל זה רק בשביל  להרוויח כסף וכמה שיותר וזה טבעי
אל תסבנו אותם עם דרהי ציוני
זה כמו שיגידו שביבי ציוני !
אז ביבי ציוני ?
אלוביץ ציוני ?
בנק הפועלים ציוני ?
נראה אותכם לא משלמים 100 ש"ח לבנק בזמן,
אין דבר כזה הציונות היא מתה !
אך ביבי ציוני אם הוא נתן את הגז של אזרחי מדינת ישראל לטייקון יצחק תשובה ?
נתניהו לא רואה ממטר את אזרחי מדינת ישראל

danad
SATWORLD VIP

מספר הודעות : 51
Points : 170
Registration date : 20.08.16

Re: טיקונים ללא הון כמעט קונים חברות תקשורת ענקיות

הודעה by danad on Sat Oct 29, 2016 6:08 am

סך הכול עסקיו של דרהי שווים 70 מיליארד יורו
ולכן הוא יכול לקבל הלווואות ואשראי בגובה של עד 70 מיליארד יורו
יש לו הלוואות כרגע של 51 מיליארד יורו
אומדים את הנכסים על פי 50 מיליארד יורו
55000 עובדים בחברות שלו ועוד עשרות אלפים קבלני משנה
בצרפת חוששים ממנו בגלל כמות ההלוואות והאשראי שלקח
הוא לא חי בצרפת ולכן לא משלם מיסים בצרפת
הוא גר בשויץ
גם בשוויץ הוא לא משלם את כל המיסים
הוא חי במקום בשווית ששם משלמים הכי פחות מיסים בכל שוויץ
זה כפר מבודד ושם יש לו בית בבניין דירות
הבית רשום על שמו ובבעלותו זה לא בשכירות
בכדי לחיות בשוויץ ולקבל פטור ממיסים בשוויץ הוא חייב לקנות בית
ולכן הבית נמצא בכפר מבודד בשוויץ ששם משלמים כי פחות מיסים בכל שוויץ
הוא נמצא בישראל וגם בצרפת פחות מ 180 יום
בישראל איו מס ירושה
והוא יכול להתגורר עד 180 יום בישראל ולא לשלם שח אחד מס
זה בגלל שישראל היא לר מרכז עסקיו וכל מי שהוא גר בישראל פחות מהתקופה הזאת לא משלם מיסים בישראל
הוא נוהג לקחת הלוות במקומות ובזמנים שזה נחשב הכי זול כמו היום
והוא נוהג למחזר הלוואות ואשראי כלומר לוקח הלוואה שהריבית נמוכה יותר ומחזיר את ההלוואה הקודמת שלו כי זו יותר נמוכה
לאחר קניית החברות שלו
הוא נוהג לקחת את כל המזומן שיש בחברות בכדי להחזיר חובות
ולמכור את כל הנכסים שניתן למימוש
הוא גם מיעל למקסימום את החברות
כהם מפטרים כמות עובדים מקסמילית כל מי ואפשר לפטר אותו וכל מי שעולה הרבה כסף
הוא נוהג להקפיא תשלומים לספקים ודורש מהם יריה של 30 אחוזים בהוצאות
בכל מקום שהוא יכול להעסיק עובדים באמצעות קבלן הוא עושה זאת
הוא תמיד קונ חברה שנמצאת במקום הראשון או השני ויש לה שוק ויש לה אשראי גדלות והלוואות ובלת מחזור קדום פעילה ויש לה גם נכסים שאפשר לתרגם במזומן
לאחר שהוא מפשיט את החברה מכל הנכסים שלה זה כלל ראשון

epelberg
SATWORLD VIP

מספר הודעות : 65
Points : 174
Registration date : 26.08.16

Re: טיקונים ללא הון כמעט קונים חברות תקשורת ענקיות

הודעה by epelberg on Sat Oct 29, 2016 11:29 am

מה שפטריק דרהי ושאול אלוביץ עושים בישראל זה חוקי .
לפטריק דרהי יש אימפריה גדולה ורצינית
הוא הישראלי הכי עשיר בישראל
הוא גם הצרפתי המספר 17 בעושרו בצרפת
הוא במקום 207 בעולם מבחינת עושר אישי



אבל בוא נבדוק אך פטריק דרהי מחזיק את העסק שלו

לפטריק דרהי יש חברת אחזקות בלוקסמבורג שזה מקלט מס
יש לו חברה רומה בהולנד וגם הוא רשום בבורסה בהולנד
בכדי לשלם הכי פחות מס חברות ובכלל
יש לו גם רישום במקלט מס בבריטניה
כי המיסים בצרפת גדולים מאוד
הוא תושב שוויץ ולא סתם בשוויץ בעיר שבה משלמים הכי פחות מס בשויץ והוא בכלל לא מתגורר שם בתכלס .
במסמכי פנמה שמו הופיע ברשימה של אלה שנהלו חברות במקלטי מס בתכנוני מס אגרסיבים ביותר
הוא רוצה לשלם כמה שפחות מס או בכלל לא כל עוד זה אפשרי
החברות אשר הוא רכש אותם הם לא היו משלמות מס בכלל כי היו מפסידות כשעברו להרוויח הוא התחיל לשלם מס אבל מאוד קטן בגלל תכנוני מס אגרסיבים במיוחד
זה חוקי וזה בסדר  אבל עבור הצרפתים והבנקים בצרפת זה לא נראה ולא נשמע טוב

דרהי אמר לסנטור ששאל אותו בדיוק על הדבר הזה
אך אתה לא מתביש יש לך הון של 50 מיליארד יורו חברות בשווי 70 מיליארד יורו החובות שלך בגודל 51 מיליארד יורו
אתה מתנגד לחושות של חודש ורוצה חופשה של 15 יום או בכלל לא אתה גם טוען שיום עבודה הוא קצר מדי או אתה לא רוצה בכלל שיהיו חופשות וישיעבדו כמה שיותר
ואתה מפםטר ומקצץ בשכר העובדים בלי רחמים
העובדים הם לא עבדים עם ההון שיש לך ומה שצרפת נתנה לך אתה צריך להיות הוגן עם העובדים ועם צרפת
בלשון עדינה אם לא תהיה הוגן אנחנו הסנאטרוים או המדינה יכולים לקחת לך הכול אבל הם אורמים את זה יפה ובעקיצה,עוד הוסיף הסנטור זה מען חבר בית הנבחרים של צרפת או הכנסת אם תרצו
אך אתה מסתדר עם כל תכנוני המס האלה
האם אתה לא מתביש ולא חוצפן שאתה כצרפתי לא משלם כמעט מס בצרפת והחברות שלך לא משלמות כמעט
אז פטריק דרעי ענה
לפני שקניתי את הבחרות האלה הם כולם היו מפסידות ולכן בכלל אל שלמו מיסים
כאשר רכשתי אותו לאחר זמן קצר יעלתי אותם והם התחילו להרוויח כסף ואז כן התחילו סוף סוף לשלם מיסים
בסין הסינים עובדים 24 שעות ביממה ואין להםב כלל חופש
והם מאוד יעילים בעולם יש חופשה של 14 יום ולא חודש
ככה למעשה בצרפת לא יעילים ויש יות מדי מיסים
אני לא אשם במצב אם לא הייתי קונה את החברות האלה הם היו פושטים רגל בזכותי ובזכות ההלוואות שקבלתי החברות מתפקדות לצרפתים יש עבודה
דרהי מעסיק 55000 עובדים רק בצרפת
הוא אומר שבלעדיו לא היו 55000 עובדים אז זה נכון שצריך ליעל בצורה קשה וכואבת וגם לפטר לסגור מה שצריך
אני צריך להרוויח כסף אני קפיטליסט
זה לא העבודה שלי לדאוג לרווחת העובדים
אני צריך להבריא את החברות האלה ולהשאיר חלק מהעובדים בתאים חות טובים ובשכר פחות טוב מאשר קודם אבל יש להם עבודה
בלי זה לא הייתה חברה לא היו עובדים הומדינה הייתה צריכה לשלם להם דמי אבטלה
אני מייצר משהו למען צרפת
אני אומר את האמת נכון היא כואבת קשה אבל צריך לשמוע אותה
אני שלמתי את כל ההלוואות שלי בזמן וכל הזמן מעולם לא עשיתי תספורת ופעלתי רק כחוק
נכון יש לי הוולואות ענקיות אבל אנחנו נעמוד בהם ונשלם עד היורו האחרון
אם משהו גר בשוויץ ולא משלם מיסיסם ולא מהציר על הכנסתויו אז זה לא חוקי
ואם משהו גר במקום כלשהו בעולם ומשלם כמה שפחות ומנצל את החוק
הוא חוקי ופועל בצורה חכמה הוא לא עבריין ולא פושע
הוא אולי ממזר אבל זה חוקי אתם רואים את זה בצורה לא טובה
אבל זה החוק .
עם כל הכבוד לצרפת היום העולם הוא כפר אחד גדול
זה טבעי שכל אחד ירצה לשלם כמה שפחות מס ויעשה הכול על בסיס חוקי בכדי לשלם כמה שפחות מב בכל מקום
אני פועל בדמינות רבות ומשתדל לשלם כמה שפחות מה
התכנונים הם אגרסיבים זה נכון אבל זה חוקי
אני היום מרוויח יותר באר"ב מאשר בצרפת
דרהי שולט על 2 אחוזים מהשוק האמריקאי בתחום הכבלים
הרווחים שם הם גדולים יותר מאשר בצרפת ובאירופה
הוא אומר שיצא מצרפת והתרחב כי היה חייב להתרחב ולא הייתה לו בררה בצרפת הוא לא יכול לרכוש עוד חברות כי הממשלה לא אפשרה לו זאת
ולכן הוא רכש חברות רבות מחוץ לצרפת
במקום להשקיע בצרפת השקעתי בחול
אני מעסיק עשרות אלפים בחול במקום בצרפת
ומיגרם לזה זה הממשלה שלא אפשרה לי להתרחב ולרכוש עוד חברות
התוצאה הייתה שהמתחרים שלי קנו את החברות והסתבכו
אני אם היו נותנים לרכוש אותם התוכנית שלי הייתה יותר טובה יותר רווחית עבורם ועבור המדינה והממשלה
אבל כנראה שזה העבודה שלכם לעשות ככה שיהיה יותר קל להשקיע בצרפת ולפתוח עסקים
המצב הוא כזה שרמת המיסו בצרפת היא ענקית ולא מאפשרת להתקדם יותר או להתרחב ומי שעומד במקום נמחק
מיש רוצה תעסוקה בצרפת חיב להוריד את המיסוי הוא חייב להוריד ברוקרטיה וצריך לתת גם הלוואות יותר נוחות ויותר זולות
אי אפשר להתקדם בלי כסף
וכל איש עסקים שמכבד את עצמו בדרך כלל עובד עם כספם של אחרים .
זה חלק מהראיון שפטרקי דרהי נתן בסנט הצרפתי שזה הכנסת של צרפת
הוא הוזמן לאחר שהתחיל לעצור לספקים את התשלומים ודרש מהם בתוקף הנחות של 30 אחוזים הנחות לא חוקיות על פי החוק בצרפת
אלה התנגדו ואז החלה מלחמה בינהם בסוף הוא התקפל ושילם עד הסוף
אבל הוא נאלץ להגיע לכנסת ולת הסברים לנבחרים של צרפת
אלה יכלו לעשות לו בלאגן גדול ורציני ולעצור לו הכול בצרפת
בצרפת יש חוקים שמאפשרים למדינה להלאים כל עסק ולהשתלט על כל עסק .הם יכולים להכניס גם לכלא כל צרפתי שישקר להם או לא ימלא את מחויביותיו ולכן דרהי וחבריו מעדיפים לא הלגיע למקומות האלה אף פעם
דרהי גם לא מתראין בורח מתקשורת
הוא מתלבש בצורה יקרה יחסית בצרפת אבל נוסע במונית בצרפת
אפילו לא ברכב
בישראל הוא בכלל לא לובש חליפות ואין לו רכב
הוא גר ברוטשליד ולא בוילה בהרצליה פיתוח או רמת אביב או סביון או כפר שמרהיו או קסריה
הוא צנוע ומתרחק מהתקשורת כמו מאש לא רוותן לא שווציר ולא גאוותן .הוא לא כמו המרוקאים שאומרים יש לי ויש לי ומתסובבתי עם BMW
למרות שיש לו עשרות מיליארדי יורו הוא לא משוויץ לא תראו אותו נוסע ב BMW
הוא גם נוהג להעיר לעובדים שלו על בזבוז
זה יכול להגיע אפילו לנייר טואלט
הוא לא קמצן הוא חסכן ויעיל
יש הבדל די רציני
מקורבים לפטריק אומרים שהאיש צנוע והוא לא קמצן אבל הוא יכול ללמד כל פרסי אך לחסוך .
בניגוד לכל מה שחושבים על המרוקאים הוא בכלל הפוך ממה שחושבים עלהם
הוא מרוקאי משכיל שלמד בטכניון הכי יוקרתי בצרפת שרק נשיאים לומדים בו או האנשים הכי עשירים בצרפת והכי מצליחים
ולכן הוא איש מצליח הוא משכיל הוא נולד להורים מורים יהודים יוצאי מרוקו מכובדים וכבר בגיל צעיר הצטיין בלימודים והגיע להיות מצטיין בכל מקום שכף רגלו דרכה .
אין אף איש עסקים מקביל אליו
אולי רק שאול אלוביץ צנוע ככה ופועל באותה שיטה שלו בכספם של אחרים
אבל גם אלוביץ לא צנוע כמו דרהי
מתי ראיתם טייקונים מגיע עם מונית במקום רכב מפואר ?
תחשבו שזה בצרפת !
כל דבר מאוד חשוב בצרפת אפילו אך הוא מתלבש
ולכןהוא מתלבש גם צנוע יחסית בצרפת
יש לו שעון לא כל כך יקר
זה לא אופייני לצרפתים וגם לא למרוקאים למשל
לראש הממשלה למש יש שעון יותר יקר מזה של פטריק דרהי
פטריק דרהי כשהוא בארץ הוא הולך ברגל וגם רץ לאורך החוף של תל אביב עד ליפו
לפעמים הוא לוקח רכבת ונוסע גם באוטוס מבלי שירגישו או ידעו מי זה .זה לא מקצנות זה מצניעות
הרי הוא יכל לקנות את הרכב הכי יקר שקיים בלי בעיה
אבל לא תראו אותו עושה זאת
כי זה החינוך שקיבל גם הילדים שלו שחיים בישראל לא מסתובבים עם רכב יקר .
לא תראו אותם קונים בגדים ממותגים
הם יקנו זרה גג ומחפשים זול
רק אדם אחד היה צבוע ככה זה האבא של שרי אריסון ז"ל
טד אריסון שהיה נוסע באוטובוס בקו 5 אוכל פלאפל באלנבי
והולך ברגל וטד אריסון היה שווה עשרות מיליארדי דולרים וההיה הבעלים של בנק הפועלים ועשרות חברות בישראל
הייתה לו גם חברת הספנות והתיירות הגדולה בארה"ב ובכלל
טד אריסון היו לו גם עשרות יליארדי דולרים במזומן בניגוד לפטריק דרהי הוא לקח קצת הלוואות אבל רוב הונו היה מזומן
והיה גם איש מאוד צנוע .מצב לא אופייני לישראלים ובכלל ניגוד גמור לבת שלו שרי אריסון
שרי אריסון גדלה בישראל בצניעות רבה היא התעשרה רק לאחר ירושת אביה לפני כן חיה בצניעות שלא מתקבל על הדעת בישראל
למרות שבאותה עת האבא שלה היה שווה עשרות מיליארדי דולרים
אך אתם מסבירים את זה שאדם עם עשרות מיליארדי דולרים הולך לאכול פלאפל ב 10 ש"ח ונוסע באוטובוס של דן
אפילו לא מונית .
ובישראלים הטייקונים חיים בארמונות
ראש הממשלה חי בקיסריה בארמון מפואר מבקש שיקנו לו מטוס ויבנו לו ארמון במיליארד ש"ח בירושלים
ולא נדבר על הטייקונים שחיים בסרטים או אפילו מנהלי בנקים שקנו אחוזות משכרם
זה די מחשיד לא שתאום מנכל נותן אשראי לטיקון מקבל בנוסוים שמנים
לאחר מכן הטייקון לא מחזיר את הכסף  והוא חי בטירה ואף אחד לא נוגע בו
באותה עת המנכל של הבנק לא מחזיר שקל לא מחזיר את הבונוסים וממשיך לנהל בנק
זה כמו רקפת רוסק עמינח למשל או לכאורה .


shaloah
SATWORLD VIP

מספר הודעות : 54
Points : 173
Registration date : 26.08.16

Re: טיקונים ללא הון כמעט קונים חברות תקשורת ענקיות

הודעה by shaloah on Sat Oct 29, 2016 11:34 am

מה שמעניין בכל הסיפור שפטריק דרהי בנה את עצמו משנת 1991 ועד 2016.זה מעט מאוד זמן יחסית לעושר שלו .
בתוך 25 שנה הוא עקף את כל עשירי צרפת כמעט וכל עשיר שאפשר בכלל לתאר במדינה כלשהי
הוא הכפיל את הונו בתוך שנה ויש פה טירוף מערכות כמעט
בארה"ב צרפת אירופה ורוסיה יש הרבה מאוד יהודים שמגיעים לרשימת עשירי עולם
לא יודעים אך להסביר את התופעה
דרך אגב פטריק דרהי כשהוא מגיע לתל אביב
הוא נוסע באופניים ולא חשמליות כי הוא אוהב את ישראל ואת תל אביב במיוחד יפו

Billionaire Drahi Sees IPO Helping Future Purchases

Feb. 5 (Bloomberg) -- Patrick Drahi, the French and Israeli entrepreneur who founded telecommunications company Altice SA, talks about last month's initial public offering and business practices. He speaks with Bloomberg Television's Elliott Gotkine in Tel Aviv. (Source: Bloomberg)

http://www.bloomberg.com/news/videos/b/443b0b1c-fccf-4a4e-abce-86db10156719

Patrick Drahi On Bloomberg TV - 06.02.2014



פטריק דרהי הוא לא היחיד היחיד שרוכש ערוצי טלווזייה עיתונים ותחנות רדיו
יש הרבה יהודים  שהתחילו להשתלט על תעשיית הבידור והתקשורת בצרפת
אחת הכי מצליחות בימים אלה היא C8 או D8 שבבעלות יהודים ומנוהלת על ידי יהודים
היהודים בצרפת בונים אמפריות בזמן שהחברים שלהם מבזבזים את זמנם בישראל
היה עדיף שהצרפתים הצעירים יצליחו בצרפת הם יועילו יותר לישראל ויותר לעצמם ולצרפת
בישראל הן לא יצליחו לעולם כמו שהם היו יכולים להצליח בצרפת
צריך לעודד אותם להצליח בצרפת
וגם אם הם חוזרים לצרפת ולא נשארים בישראל זאת לא בושה
משם יכולה לצמוח רק טובה




Patrick Drahi : "En fait, le monde de la finance est un bon monde"

Auditionné par le Sénat, le patron du groupe Altice, Patrick Drahi, propriétaire de SFR, Libé, L’Express ou BFM TV, était en mode sans filtre devant les sénateurs. « Un client qui me quitte, ça me fait mal au cœur. Et au portefeuille » dit-il. Il écarte l’idée de racheter un opérateur télécom français. Son nouvel Eldorado, c’est l’Amérique.

http://www.publicsenat.fr/lcp/politique/patrick-drahi-fait-monde-finance-un-bon-monde-1380810



היהודים מצליחים בצרפת למרות כל הקשיים למרות כל הגזענות האפליה כלפם
למרות המאבקים שמנהלים ארגונים ערבים נגדם בצרפת
למרותה קושי האדיר שיש להם להכנס לתחום התקשורת והכלכלה

Roger Cukierman sur I24 News Crif ou Comment la France est le Vassal d'Israel
Interview de Roger Cukierman président du crif sur I24News (chaine appartenant à l'homme d'affaire israelien Patrick Drahi, patron du groupe Altice (SFR, Numericable), actionnaire de nombreux medias (Libération, L'Express, BFMTV, RMC). Roger Cukierman explique le plus naturellement du monde comment il fait pression sur les parlementaires français pour imposer la politique sioniste à la France.


biton47
SATWORLD VIP

מספר הודעות : 52
Points : 176
Registration date : 17.08.16

Re: טיקונים ללא הון כמעט קונים חברות תקשורת ענקיות

הודעה by biton47 on Sat Oct 29, 2016 11:57 am

Le magazine Complément d'enquête s'est intéressé à Patrick Drahi, désormais à la tête de Libération, BFM TV et RMC.

השיטה של דרהי
העובדים ב E24 נאלצים לעבור בדיקות של מכונות אמת בכדי לאמת אם הם אמינים או לא
כמובן בערוץ מכחישים את זה
הוא גר בזרמט ZERMAT בשוויץ
שם בשוויץ במקום הזה זה משלט מס במקלט מס
משלמים מס על הוצאות ולא על ההון שיש לך או הכנסות
היום הוא הצרפתי השלישי בעושרו בצרפת וסביר להניח שהוא יגיע להיות האיש הכי עשיר בצרפת
במוקדם או במאוחר
הונו נאמד על ידי המגזין פורבס בשנת 2015- 19 מיליארד דולר הון אישי
זאת אומרת שבתוך זמן קצר הוא יקפוץ לראש הרשימה של עשירי צרפת אם לא יקרה משהו דרסטי
וסביר להניח אם יחזיר את חובות והאשראי שלקח הוא גם יגיע להיות בן העשיריה הראשונה של עשירי העולם.
הבעיה של דרהי היא שהוא התעשר במהירות עצומה ובתוך זמן קצר באמצעות הלוואות עתק
אם ימשיך להתפתח בארה"ב והריבית תמשיך להיות נמוכה אז הוא יכול להיות האיש העשיר בארה"ב בתוך כמה שנים בודדות .
אם לא יתנו לו להתרחב בכבלים הוא יקנה חברות בידור
הוא כבר ניהל משא ומתן על רכישת TIME WARNER שנמכרה לאחרונה
והוא עלול לרכוש את החברה שרכשה את TIME WARNER במוקדם או במאוחר
כרגע הוא ממשיך להתרחב בארה"ב ושוקל לרכוש את כל חברות הכבלים והסיבים האופטים שם אם רק הממשלה יאשר לו זאת .
הוא פועל בו זמנית בכל אירופה ובכל מדינות ערב
הוא רכש חברת תקשורת ענקית במרוקו בסכום כמעט דמיוני וזה בכלל לא פורסם באף מקום.
הוא ממשיך לחפש הזדמניות השקעה במדינות אחרות כמו סין למשל
על פי מה שקורה היום הוא יכול לגייס בקלות עוד 20 מיליארד יורו באמצעות החברות שלו
ואז הוא יגיע ליחס 1 ל 1
או שהוא יכול ללכת לבורסה בארה"ב ולהנפיק שם את האימפריה שלו
דבר שיאפשר לו לגייס 100 מיליארד דולר במזומן
באמצעות הכסף הזה הוא יוכל לרכוש עוד חברות רבות
זאת אומרת שהוא מסוגל לגייס עוד 200 מיליארד דולר
זה נשמע קצת מטורף אבל ככה העסקים פועלים בארה"ב ובמקומות אחרים
סביר להניח שהוא ישקיע איפה שמרוויחים הכי הרבה
וזה ארה"ב .גם שבדיה נורבגיה ואסלנד הם מדינות מעניינות בתחום שלו
אפילו בריטניה והולנד ששם הוא יכול בקלות לקבל אשראי ללא מאמץ רב
הכלכלה המטורפת של היום מאפשר לאדם אחד לגייס עוד 200 מיליארד דולר
בנוסף לכל החברות שיש לו כבר
זאת אומרת שאם זה יקרה נכסיו יגיעו ל 270 מיליארד יורו
זה ממש מטורף או מדע בדיוני .
אבל זה המצב כעת
מי שיכול לפעול ככה זה שאול אלוביץ שברגע שהוא יסיים את ההלוואה על בזק
הוא גם יוכל להתרחב לתחומים אחרים
הרווחים האדירים של בזק יאפשרו לו לצמוח בישראל בטירוף
הוא יוכל להרחיב את ההשקעה שלו בבזק ואולי אפילו למכור אותה לדרהי אם לא תהיה התנגדות של הממונה על הגבלים המסחרים
אלוביץ למשל לא פועל בחול כמעט
אם הוא היה פועל כמו דרהי הוא יכל להגיע להון פי 10 ממה שיש לו כרגע
ואלוביץ מחזיר בצורה מהירה יותר את ההלוואות שלו
הוא פשוט לא אגרסיבי כמו דרהי
הוא גם לא משיג הלוואות ואשראי כמו שדרהי עושה בצרפת
אלוביץ היה צריך לפעול בחול ואז הוא יכל לגייס סכומי עתק
כבר עכשיו הוא יכול לגייס בקלות 8 מיליארד ש"ח בישראל
עם בזק הוא יכול לגייס 10 מיליארד ש"ח
אלוביץ מתרחב בתחום יזמות בבניה
הרווחים שם לוקחים יותר זמן לראות אותם
אבל הוא לא משקיע בחול בכלל




Patrick Drahi : construction d'un empire médiatique #mediaslemag

frankelb
SATWORLD VIP

מספר הודעות : 51
Points : 332
Registration date : 24.04.16

Re: טיקונים ללא הון כמעט קונים חברות תקשורת ענקיות

הודעה by frankelb on Sat Oct 29, 2016 12:29 pm



מה שאתם רואים כאן זה סרט על המלחמה בצרפת בן חברות התקשורת
בן 4 הגדולות זה מה שיקרה בישראל

מה יקרה ליהודים בצרפת אם פטריק דרהי יקרוס או יפשוט רגל מחר ?
עכיו כולם חוגגים וגם הוא
אבל תחשבו שכל חברה שהוא רוכש הוא מפטר אנשים
אז יש לך עוד 1000 אנשים ששונאים אותך כי פטריק פיטר אותם ואז הם שונאים את כל היהודים
המוסלמים רואים אך יהודי מצליח לקנות כל כך הרבה חברות בלי כסף כמעט
ואז גם הם מצליחים לצאת בהצהרות הוא איש מוסד
וכל מני שטויות אחרות
אבל אל נשכח שהיו יהודים שהיו להם כמה חברות ענק ונחשדו כנאשי מוסד
ROBERT MAXWELL למשל רוברט מקסוול
רובברט מקסוואל השתלט על הרבה עיתונים והוצאות לאור בבריטניה וגם בישראל
ביום אחד הוא הואשם שגנב מיליארדים מהנסיות של העובדים שלו
הוא  
רופרט מרדוק
ואין ספור אנשים

En France, en 2016, quatre groupes ont la main sur l'Internet et la téléphonie, mobile et fixe. Pour conquérir de nouveaux clients et les garder, pour décocher les premiers les flèches de l'innovation et servir toujours mieux leurs actionnaires, rien ne les arrête : batailles commerciales, alliances, coups bas et trahisons. Deux décennies d'une guerre implacable racontées par ceux qui l'ont menée… mais pas toujours gagnée.

Leur parole est rare : pour la première fois, ils racontent comme un thriller la guerre qu'ils se livrent depuis vingt ans. Eux, ce sont les quatre personnages principaux, magnats des télécoms et des medias : Martin Bouygues, Stéphane Richard, Xavier Niel et Patrick Drahi, qui incarnent chacun à leur manière une forme spécifique du capitalisme français. A travers le récit de leur lutte acharnée, des rapprochements aux inimitiés, on saisit les enjeux industriels et commerciaux d'un marché qui n'a cessé de croître, celui de la téléphonie mobile. Qui n'a pas de portable aujourd'hui ?

Ils sont quatre : Martin Bouygues, 64 ans, patron d'un grand groupe industriel, champion du BTP et de la communication; Stéphane Richard, 55 ans, passé deux fois de la haute fonction publique au business et désormais à la tête d'Orange, « l'opérateur historique » ; Xavier Niel, 48 ans, patron de Free, petit génie de l'innovation, de la guerre commerciale et aventurier-type du capitalisme du 20e siècle; et Patrick Drahi, 53 ans, patron de Numéricable-SFR, archétype du capitalisme du 21e siècle. Un infatigable cost-killer, spécialiste de l'investissement de milliards d'euros avec l'argent des autres.

Au-delà des stratégies des opérateurs, cette guerre économique est peut-être avant tout une lutte d'ego et de pouvoir sans fin.

Avec les interventions de Xavier Niel, Stéphane Richard, Patrick Drahi, Xavier Couture, Jacques Veyrat, Jean-Louis Missika, Elie Cohen...

    השעה עכשיו היא Fri Dec 09, 2016 9:39 am