המחאה החברתית לישראל

המחאה החברתית לישראל. מחזירים את המדינה לידי העם !

התחבר

שכחתי את סיסמתי

התדרים של עידן פלוס

Sun Apr 30, 2017 6:17 pm by ofir_men

התדרים של עידן פלוס הם - אפיק 26 (תדר- 514MHz) במרכז, ואפיק 29 (תדר- 538MHz) בצפון , אלה הישנים ב DVB-T 
האפיקים החדשים שבניסוי הינם : אפיק 28 (תדר- 530MHz) במרכז , ו אפיק 32 (תדר- 562MHz) בצפון . אלה ב DVB-T2
בתדרים הישנים יש את ערוצי הטלויזיה - 2, 10, 1, 33, 99 …

[ Full reading ]
ממיר המאפשר קליטת כל הערוצים הפרוצים כיום ללא שיתןף

Sat Jul 19, 2014 2:15 pm by tomer_1968

איזה ממירים קיימים  התומכים בקליטת הערוצים הפרוצים כיום   האם קיוב קפה למשל תומך בכך תודה
צריך לקנות ממיר HD

המלצה לממיר איכותי

Thu Dec 03, 2015 5:00 pm by xanadoo

היי,
אני מעוניין לקנות ממיר איכותי עד 2000 שח שיתמוך בשיתוף כמובן.
תודה.

שמוש בצלחת ישנה של יס

Fri Nov 05, 2010 8:03 pm by davidh2

יש לי צלחת עם עינית של יס (אני מנותק מיס) שמחוברת לממיר. אני קולט טוב את הערוצים החופשיים בעיברית , המזרח התכון ועוד תחנת חדשות רוסית באנגלית.
האם ניתן בעזרת אותה עינית לקלוט לווין נוסף בעל תחנות חופשיות באנגלית?
אם כל …

[ Full reading ]
iptv האם יש שירות כזה גם בחינם או רק בתשלום שיש מה לראות

Wed Dec 10, 2014 6:58 am by tomer_1968

או חייב חבילה בתשלום  שהבנתי שזה יקר יחסית עלות הממיר והחבילה

קליטה באסטרא 2 ויורובירד

Tue Dec 09, 2014 9:56 pm by tomer_1968

מה ניתן לקלוט כיום עם צלחת מעולה ופיד מעולה כ200 ערוצים לפחות יש משהו פתוח ששווה לצפות בו או חבל על ההשקעה
ובאסטרא 1 נקלטות כ300תחנות ועד 400 תחנות יש שם משהו פתוח או פרוץ לא בשיתוף ששווה לצפות תודה

צלחת הפוכה איך מכוונים את הצלחת וה lnb

Mon May 19, 2014 7:43 am by tomer_1968

מעולם לא כיוונתי צלחת הפוכה זה נראה לי מסובך ולא נוח לעבודה אני צודק או שלהפוך את הצלחת למצב רגיל זה בקומה שמינית האם מומלץ בגלל הרוחות להשאר במצב זה תודה

הלווין אסטרא ב מעלות מזרח 23.5

Sun Apr 27, 2014 9:17 am by tomer_1968

האם נקלטים הערוצים sbs 6 ned 2 בתדר 11739
האם נקלטים הערוצים rtl 4 5 7 8 בתדר 11856
תודה

optibox gekko plus

Sat Apr 26, 2014 7:08 pm by charlibh

שלום לכם
יש ממיר optibox gekko plus לא של הקהילה
האם אני יכול לעדכן אותו ולרכוש שיתוף של הקהילה ?
יש לי הרבה פריזים ותקיעות
תודה


RSS feeds


Yahoo! 
MSN 
AOL 
Netvibes 
Bloglines 

Poll

מי מחובר

בסך הכל ישנם 54 משתמשים מחוברים :: אחד רשום, 0 חבויים ו -53 אורחים :: 2 Bots

amirjeries


המספר הרב ביותר של משתמשים מחוברים אי פעם היה 312 בתאריך Sat Mar 17, 2012 9:51 pm


מה זה לווין וטכנולוגיה לווינית

Share

ilanai
SATWORLD MAGOR

Points : 292
Registration date : 07.12.16

מה זה לווין וטכנולוגיה לווינית

הודעה by ilanai on Sat Dec 10, 2016 7:37 am

Technology (from Greek τέχνη, techne, "art, skill, cunning of hand"; and -λογία, -logia[3]) is the collection of techniques, methods or processes used in the production of goods or services 
or in the accomplishment of objectives, such as scientific investigation. Technology can be the knowledge of techniques, processes, etc. or it can be embedded in machines, computers, devices and 
factories, which can be operated by individuals without detailed knowledge of the workings of such things.




The human species' use of technology began with the conversion of natural resources into simple tools. The prehistoric discovery of how to control fire increased the available sources of food and 
the invention of the wheel helped humans in travelling in and controlling their environment. Recent technological developments, including the printing press, the telephone, and the Internet, have 
lessened physical barriers to communication and allowed humans to interact freely on a global scale. However, not all technology has been used for peaceful purposes; the development of weapons of 
ever-increasing destructive power has progressed throughout history, from clubs to nuclear weapons.

Technology has affected society and its surroundings in a number of ways. In many societies, technology has helped develop more advanced economies (including today's global economy) and has 
allowed the rise of a leisure class. Many technological processes produce unwanted by-products, known as pollution, and deplete natural resources, to the detriment of Earth's environment. Various 
implementations of technology influence the values of a society and new technology often raises new ethical questions. Examples include the rise of the notion of efficiency in terms of human 
productivity, a term originally applied only to machines, and the challenge of traditional norms.

Philosophical debates have arisen over the present and future use of technology in society, with disagreements over whether technology improves the human condition or worsens it. Neo-Luddism, 
anarcho-primitivism, and similar movements criticise the pervasiveness of technology in the modern world, opining that it harms the environment and alienates people; proponents of ideologies 
such as transhumanism and techno-progressivism view continued technological progress as beneficial to society and the human condition. Indeed, until recently, it was believed that the development 
of technology was restricted only to human beings, but recent scientific studies indicate that other primates and certain dolphin communities have developed simple tools and learned to pass their 
knowledge to other generations.


Watch more: https://goo.gl/5SCZ6z



לוויין הוא גוף שמיימי המקיף גוף שמימי אחר, לרוב כוכב או כוכב לכת, המונח לוויין בעברית בא מהשורש ל-ו-ה, שכן הלוויין "מלווה" את כוכב הלכת.
קיימים שני סוגי לוויינים:
[list="margin-top: 0.3em; margin-right: 3.2em; margin-left: 0px; padding-right: 0px; padding-left: 0px; list-style-image: none; color: rgb(37, 37, 37); font-family: sans-serif; font-size: 14px; line-height: 22.4px; background-color: rgb(255, 255, 255);"]
[*]לוויין טבעי - ירח נחשב כלוויין טבעי של כוכב הלכת אותו הוא מקיף.

[*]לוויין מלאכותי - כל גוף מעשי ידי אדם שנשלח למסלול סביב גרם שמיים.

[/list]
עם תחילת שיגורם לחלל של לוויינים מלאכותיים על ידי האדם בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20, הלכה ותפסה משמעות הלוויין המלאכותי את מקומה של המשמעות הכללית, וכיום במושג "לוויין" הכוונה היא בדרך כלל ללוויין מלאכותי, ואילו ללוויין טבעי יוחד השם "ירח".
הלוויין המלאכותי הראשון היה "ספוטניק 1" ששוגר על ידי ברית המועצות למסלול סביב כדור הארץ ב-4 באוקטובר 1957.
במהלך השנים שוגרו לוויינים גם אל כוכבי לכת אחרים. לוויינים אלה הקיפו את כוכבי הלכת, צילמו אותם ואספו מידע נוסף, ושידרו את המידע בחזרה אל החוקרים על כדור הארץ בעזרת משדרירדיו.
לוויינים מקיפים גופים בעלי מסות גדולות (כמו כוכבים) בהתאם לחוק הכבידה שאותו גילה וניסחאייזק ניוטון: כל שני גופים מפעילים אחד על השני כוח כבידתי המקיים את הביטוי הבא:
F הוא הכוח המופעל, G הוא קבוע הכבידה, M היא מסת הגוף הראשון, m היא מסת הגוף השני ו-R הוא המרחק ביניהם.
במקרה הפרטי של לוויינים m היא מסת הלוויין, M הוא מסת הכוכב שאותו מקיף הלוויין וR מייצג את המרחק בין מרכז הכוכב לבין הלוויין. במצב עבודה רגיל של הלוויין הוא מקיף את הכוכב באותו רדיוס ולכן גודל הכוח הפועל עליו הוא זהה וכיווני כלפי מרכז הכוכב.
על לוויין המקיף גוף שמיימי מופעל כוח גדול אשר מצד אחד לא מאפשר לו להתרחק מגוף, ומצד שני קטן מכדי לגרום להתנגשות בין הגופים (ללא השפעת גורם נוסף כגון התנגדות אוויר). לוויין מלאכותי (להלן לוויין) הוא התקן המשוגר מפני כדור הארץ אל מסלול הקפה, בדרך-כלל סביב כדור הארץ. הצבתו של הלוויין בחלל נעשית בדרך-כלל באמצעות טיל בליסטי, שהלוויין נמצא בחרטומו ומופרד ממנו בהגיעו ליעדו. דרך נוספת היא הובלת הלוויין ליעדו באמצעות מעבורת חלל. בעבר, היה ניסיון ליצור תותח על שיוכל לשגר לוויינים לחלל ׁ(פרויקט HARP)
על מנת לשגר לוויין לחלל יש להתגבר על הכבידה של כדור הארץ.

שימושים בלוויינים מלאכותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]


  • לוויין המשמש לטיסה של אדם בחלל מכונה בדרך כלל חללית, ואם ניתן להשתמש בו יותר מפעם אחת - מעבורת חלל.

  • לווייני תקשורת, לתקשורת אלחוטית בין נקודות מרוחקות על פני כדור הארץ. שידורי טלוויזיה מועברים בדרך זו ללא צורך ברשת של תחנות ממסרקרקעיות. שיחות טלפון בינלאומיות מועברות בדרך זו ללא צורך בכבלים.

  • לווייני צילום, לצילום פני כדור הארץ, למטרות מדעיות, צבאיות ומסחריות.

  • לווייני מזג האוויר, לניתוח שינויי מזג האוויר על פני כדור הארץ ושיפור מתן התחזית.

  • מערכות ניווט לווייניות.

  • לווייני ריגול, למעקב, האזנה ותיעוד פעילות על כדור הארץ.

  • לווייני קרב, הגנה או התקפה על לוויינים, למטרות צבאיות.

  • גשושית היא חללית קטנה ובלתי מאוישת המשוגרת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש.

  • למחקר מדעי. כדוגמת טלסקופ החלל האבל וטלסקופים למדידת קרני גאמה כמו Compton Gamma Ray Observatory ו-Gamma-ray Large Area Space Telescope.

  • לוויינים הנמצאים במסלול לווייני נמוך (LEO - Low Earth Orbit) הם למעשה מרבית הלוויינים המקיפים את כדור הארץ, מגובה של 300 קילומטר ועד לגובה של אלף ק"מ. לוויינים הנמצאים במסלול LEO מקיפים את כדור הארץ כל 90–120 דקות. למעשה רוב השימושים האפשריים של לוויינים נעשים באמצעות לוויינים הנמצאים במסלול LEO, פרט לתפקיד אחד - לווייני תקשורת. לווייני תקשורת מול לווייני LEO דורשת שימוש באנטנות שמשנות את כיוונן באופן שוטף כך שהן תמיד יהיו מכוונות אל הלוויין. (חלופה אחרת היא קיום תקשורת רק בפרקי זמן מצומצמים, כאשר הלוויין נמצא בדיוק מול אנטנה קבועה).

    MEO[עריכת קוד מקור | עריכה]



     ערך מורחב – מסלול לווייני בינוני
    Medium Earth Orbit ולפעמים Intermediate Circular Orbit ‏(‏ICO) הוא התחום שבין ה-LEO ל-GEO, והוא בגובה 2000 ק"מ ועד 36,000 ק"מ מכדור הארץ. זמן ההקפה השל לוויינים בתחום זה הוא בין שעתיים ל-24 שעות. בתחום ה-MEO נמצאות מערכות הניווט הלווייניות כגון ה-GPS.

    GEO[עריכת קוד מקור | עריכה]






    שני לוויינים גאוסטציונאריים. בצהוב - לווין גאוסטציונרי מעל אפריקה. באדום - לוויין גאוסטציונרי מעל סינגפור
     ערך מורחב – מסלול גאוסטציונרי
    לוויינים במסלול גאוסטציונרי. סופר המדע הבדיוני ארתור צ'ארלס קלארק, ששירת כקצין בחיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השנייה העלה רעיון להציב לוויינים בגובה כ-36 אלף ק"מ מעל קו המשווה. בנקודה זו, משך זמן ההקפה שלהם שווה למשך זמן ההקפה של כדור הארץ סביב צירו, ולכן הם ייראו למתבונן מכדור הארץ כעומדים בנקודה קבועה. תכונה זו מהווה יתרון כאשר נדרש לספק שירות קבוע ורציף: האנטנות הקרקעיות שמתקשרות עם לוויינים מכוונות באופן קבוע אל לווייני ה-GEO הנמצאים בנקודה קבועה ביחס לקרקע. רוב לווייני התקשורת הם GEO, ונותנים שירות קבוע כתחנת ממסרלקליטה ושידור של אותות ונתונים, כגון שיחות טלפון בינלאומיות או שידורי טלוויזיה. לדוגמה, שידוריyes הטלוויזיה בלוויין, מועברים בלווייני התקשורת עמוס 2 ועמוס 3 מתוצרת התעשייה האווירית לישראל.

    HEO[עריכת קוד מקור | עריכה]



    High Earth Orbit הוא התחום שמעבר ל-GEO (כלומר יותר מ-36,000 ק"מ מכדור הארץ). מסלול זה מאפשר כיסוי מלא באזור הקטבים בזכות אופיו האליפטי.

    מסלול קוטבי[עריכת קוד מקור | עריכה]



     ערך מורחב – מסלול קוטבי
    במסלול זה הלוויין מקיף את גרם השמיים מעל או בקרוב לקטביו. באופן זה, סיבוב גרם השמיים סביב צירו מאפשר ללוויין לעבור מעל לאזור אחר בכל הקפה. מסלול זה הוא שימושי מאוד כאשר ממפים כוכב.

    קבוצות סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]






    ננו לוויין מסוג ESTCube-1 שפותח על ידי סטודנטים מהאוניברסיטה של טארטו, מבצע ניסוי פריסה לקשור במסלול סביב כדור הארץ הנמוך.



    פמטו-לוויין – מסוג KickSprite_sm
    תחום הלוויינים מתחלק לפי קטגוריות משקל[1].

    מגה לוויין[עריכת קוד מקור | עריכה]



    לוויין שמשקלו מעל 10 טון ושימושו העיקרי הוא כלוויין תקשורת לאלפי ערוצי טלוויזיה.

    לוויין גדול[עריכת קוד מקור | עריכה]



    לוויין שמשקלו 5–10 טון ושימושו העיקרי הוא כלוויין תקשורת למאות ערוצים. (לוויין עמוס 6, שהתרסק לפני שיגורו ב-2016, משקלו כ-5.5 טון).

    לוויין בינוני[עריכת קוד מקור | עריכה]



    לוויין שמשקלו 1–5 טון ושימושו העיקרי הוא כלוויין תקשורת קטן ולוויין מזג אוויר. (לוויין GOES 13, לוויין מזג אוויר אמריקאי, משקלו 3.1 טון).

    מיני לוויין[עריכת קוד מקור | עריכה]



    לוויין שמשקלו נע בין 100 ק"ג ל-1 טון, ושימושו העיקרי הוא לווייני תצפית חזותית ותצפית מכ"ם ברזולוציה גבוהה (אופק 10 לוויין ריגול ישראלי משקלו 330 ק"ג).

    מיקרו לוויין[עריכת קוד מקור | עריכה]



    מונח זה מתייחס לקטגוריית לוויינם שמשקלם נע בין 10 ל-100 ק"ג, כולל מטען הדלק שבתוכו. לפעמים משייכים קטגוריה זו גם לוויינים שמשקלם נע בין 1 ל-50 ק"ג.(TacSat-1 לוויין צבאי אמריקאי, משקלו 100 ק"ג).

    ננו לוויין[עריכת קוד מקור | עריכה]



    מונח זה מתייחס לקטגוריית לוויינים שמשקלם נע בין 1 ל-10 ק"ג, כולל מטען הדלק שבתוכו. (Dove-2 לוויין תצפית על כדור הארץ משקלו 5.5 ק"ג).

    פיקו לוויין[עריכת קוד מקור | עריכה]



    מונח זה מתייחס לקטגוריית לוויינים שמשקלם נע בין 0.1 ל-1 ק"ג, כולל מטען הדלק שבתוכו. לפעמים משתמשים במונח זה גם לייצג כל לוויין שמשקלו מתחת ל-1 ק"ג. (לוויין Pico-Sat 2 של נאס"א, משקלו 200 גרם).

    פמטו לוויין[עריכת קוד מקור | עריכה]



    מונח זה מתייחס לקטגוריית לוויינים שמשקלם נע בין 10 ל-100 גרם, כולל מטען הדלק שבתוכו. במרץ 2014 שוגר לחלל לוויין מסוג ננו (KickSat)[2], שהכיל בתוכו 104 פמטו לוויינים שנראים כמו כרטיסים קטנים.

    לוויינים ישראליים[עריכת קוד מקור | עריכה]



     ערך מורחב – לוויינים ישראליים
    כיום נבנים לוויינים במדינות רבות (למעלה מ-60 מדינות מחזיקות בבעלות על לוויינים או שותפות בבניית לוויינים), וכמעט כל מדינה בעולם משתמשת בשירותי הלוויינים, אם כי עד כה רק ל-12 מדינות, ובהן ישראל, יש יכולת לשגר בעצמן לוויינים לחלל[3] (אמנם יכולת השיגור של ישראל מוגבלת ללוויינים קלי משקל ולמסלולים נמוכים בלבד).
    ישראל החלה את פעילותה בחלל בראשית שנות ה-80, ושיגרה מאז לחלל לוויינים אחדים. הלוויינים הצבאיים (מסדרת אופק) שוגרו מישראל, (למעט הלוויין הצבאי טכסאר-פולאריס ששוגר עבור ישראל מהודו), באמצעות משגר "שביט" שפותח ויוצר בישראל (על בסיס תכנון של משגר טילים צבאי ישראלי מדגם יריחו 2), והאזרחיים שוגרו מבסיסי שיגור זרים (ברוסיה, בקזחסטן ובגיאנה הצרפתית).



ilanai
SATWORLD MAGOR

Points : 292
Registration date : 07.12.16

Re: מה זה לווין וטכנולוגיה לווינית

הודעה by ilanai on Sat Dec 10, 2016 7:41 am

לוויין תקשורת הוא לוויין מלאכותי המשמש למטרות תקשורת - כלומר, העברת אותות בין שתי נקודות על פני כדור הארץ. לוויין כזה מתפקד אפוא בדרך כלל כתחנת ממסר בחלל. בשמשו כתחנת ממסר, תפקידו לקלוט אותות שמשודרים אליו מנקודה אחת (או מספר נקודות) על פני כדור הארץ, ולשדר אותם בחזרה אל כדור הארץ, תוך כיסוי שטח מרוחק או גדול יותר, למוקדי קליטה שונים.

הצורך בלוויני תקשורת התעורר באמצע המאה ה-20 עם העלייה בשכיחות מקלטי טלוויזיה בבתים פרטיים. עד לאותה תקופה מקלטי הרדיו שלטו בכיפה כאמצעי תקשורת לצורך הפצת תוכן להמונים, כגון תוכניות בידור ומהדורות חדשות. שידורי הרדיו בוצעו בתדר בינוני או נמוך. לעומתם, שידורי הטלוויזיה בוצעו בתדר גבוה יותר, בגלל הצורך להעביר מידע רב יותר (תמונה וקול). בעוד ששידורי הרדיו יכלו להסתמך על תכונת ההחזרה של שכבת היונוספירה כדי להפיץ עצמם לטווחים גדולים מאוד, הרי ששידורי הטלוויזיה לא הוחזרו כלפי כדור הארץ משכבה זו, בגלל התדר הגבוה שלהם, וחדרו דרכה בהמשיכם לחלל החיצון ולפיכך שידורי הטלוויזיה הוגבלו לטווחים קצרים בהרבה. כדי לתת מענה לבעיה זו פותחו לווייני התקשורת, המשמשים כמעיין 'מראות' קטנות בחלל, המחזירות לכיוון כדור הארץ את השידורים בתדר גבוה הבוקעים ממנו ואינם מוחזרים דרך שכבת היונוספירה. עם התקדמות הטכנולוגיה והמעבר הגובר לשיטות שידור ספרתי שבהן נעשה שימוש בתדרים גבוהים והולכים, הפכו לווייני התקשורת לנדבך מרכזי וחשוב במערך התקשורת הגלובאלי וכיום הם משמשים לא רק לתעבורת שידורי טלוויזיה אלא גם לתעבורת אינטרנט, טלפוניה ואפילו תחנות רדיו.

רוב לווייני התקשורת נמצאים במסלול גאוסטציונרי. לוויין במסלול זה נראה מפני כדור הארץ כנמצא במיקום קבוע בשמים. בשל חשיבותו של מסלול זה נתון מיקום הלוויינים בו לתקינה ולרגולציה על ידי ארגון התקשורת העולמי לתקשורת רדיו ה-ITU-R. מסלול זה נמצא מעל קו המשווה בגובה של 35,786 ק"מ.

לווייני תקשורת אחרים נמצאים במסלול מולניה, במסלולים אליפטיים, או במסלולים נמוכים פולאריים, או לא פולאריים.

שימושי לווייני תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לווייני התקשורת משמשים כיום במגוון רחב של שימושים שונים, ולהלן העיקריים שבהם:

  • שידורי טלוויזיה ישירים לציבור DBS - שידורים המשודרים מתחנת קרקע דרך הלוויין ישירות לבתיהם של מנויי שירותי טלוויזיה רב ערוציים

  • הפצת ערוצי טלוויזיה ביו אולפנים וממוקדי שידור אל מערכות טלוויזיה בכבלים

  • שרותי דיווח חדשותי של ערוצי טלוויזיה ממקום התרחשותם של אירועים (אירועים מתוכננים כגון אירועי ספורט או קונצרטים , או אירועים חדשותיים כגון אסונות טבע, מלחמות ופיגועים)

  • טלפוניה רב ערוצית - חיבור מנקודה לנקודה בין שתי תחנות קרקע של אפיקי טלפוניה רבי ערוצים, לצורך תקשורת בינלאומית או בין עירונית. בעוד שימוש זה היה בתחילת ההיסטוריה של לווייני התקשורת הנפוץ ביותר, הוא הולך ונדחק מפני כבלים אופטיים תת-ימיים המעבירים ערוצי טלפוניה בכמות גדולה בהרבה ובעלות נמוכה יותר. עם זאת יש עדיין שימוש נרחב בשירות הזה במדינות מתפתחות, בתקשורת לערים מרוחקות, וכגיבוי לשעת חירום למקרה של קריסת הכבלים האופטיים.

  • טלפוניה ניידת - שרות טלפון למנויים בודדים הנמצאים באזורים מרוחקים בהם אין קישור לטלפונים סלולריים, לרבות תקשורת טלפונית לכלי שיט וכלי טיס.

  • תשתית לרשתות סלולריות כאשר ממסרי הרשת נמצאים באזורים מבודדים.

  • תקשורת נתונים למערכות עסקיות גדולות - VSAT.

  • תקשורת אינטרנט לאזורים מרוחקים, כאשר לא כלכלי או בלתי אפשרי לחבר מנויים לתשתית הטלפונית או לתשתית הטלוויזיה בכבלים

  • הפצת סרטי קולנוע בפורמט דיגיטלי מאולפנים למספר רב של בתי קולנוע בו-זמנית.

  • תקשורת לוויינים צבאית - מגוון רחב של שימושים, קשר לכלי טיס וכלי שיט, קשר לכוחות מבצעיים באזורי לחימה, הנחיית חימוש מונחה מדויקתקשורת בין מפקדות, ותקשורת מלווייני ביון וצילום אל תחנות קרקע על פני כדור הארץ.


שיגורים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוויין הראשון ששוגר לחלל היה הלוויין הסובייטי ספוטניק 1 (בשנת 1957). הלוויין לא היה לוויין תקשורת במובן העכשווי של המילה, אולם הוא שידר סדרת אותות (צפצופים) בתדרים שונים, תוך שאינו מקבל כל מידע מן הקרקע, בעיקר כדי להדגים את יכולתה הטכנולוגית של ברית המועצות.
לוויין התקשורת האמריקאי הראשון, פרויקט SCORE, ראשי תיבות של Signal Communications Orbit Relay Equipment. לוויין זה שוגר ב-1958 והשתמש במכשיר הקלטה אנלוגי (בסלילים) כדי לאחסן ולשדר הלאה מסרים קוליים. הוא שימש להעברת ברכת חג המולד לעולם מפיו שלנשיא ארצות הברית דאז דווייט אייזנהאואר.
בשנת 1960, שיגרה נאס"א את הלוויין Echo. הלוויין, בצורת בלון בקוטר 30 מטר עשוי מיריעת פוליאסטר דקה מצופה אלומיניום, שימש כממסר פסיבי - אותות שודרו מהקרקע, פגעו במשטח המחזיר של הלוויין, והוחזרו לתחנת קרקע אחרת.
הלוויין קורייר 1B (שנבנה בידי חברת פילקו) שוגר אף הוא ב-1960, והיה הלוויין הראשון בעל משחזר (Repeater) פעיל.
טלסטאר היה לוויין התקשורת הפעיל הראשון ששימש לתמסורת ישירה של שידורים. הוא היה שייך ל-AT&T כחלק מהסכם בינלאומי בין AT&T,מעבדות בל, נאס"א, משרד הדואר הבריטי ומשרד הדואר הצרפתי (PTT). מטרת השותפות הייתה לפתח לוויין תקשורת שישמש את כל השותפים. טלסטאר שוגר על ידי נאס"א מנמל החלל קייפ קנוורל ב-10 ביולי 1962, והיה לוויין התקשורת הראשון שנבנה במימון פרטי. טלסטאר נע במסלול אליפטי (השלים הקפה כל שעתיים ו-37 דקות) בזווית של 45° מעל קו המשווה.
הלוויין שקדם ללווייני התקשורת שהוצבו במסלול גאוסטציונרי הוא הלוויין Syncom 1 של חברת יוז איירקראפט ששוגר ב-26 ביולי 1963. סינקום 1 הסתובב סביב כדור הארץ אחת ליממה במהירות זוויתית קבועה, אך מכיוון שעדיין הייתה לו תנועה צפונה ודרומה, נדרש ציוד מיוחד כדי לעקוב אחריו.
הצלחות בשיגורי לווייני תקשורת הביאו לסגירת פרויקט ווסט פורד.

מסלול גאוסטציונרי[עריכת קוד מקור | עריכה]



מסלול גאוסטציונרי

לוויין במסלול גאוסטציונרי מקיף את כדור הארץ במסלול מעגלי, במישור קו המשווה בגובה שבו מהירותו הזוויתית שווה לזו של כדור הארץ עצמו, דהיינו - הקפה אחת סביב כדור הארץ ב-24 שעות בדיוק. לוויינים במסלול הגאוסטציונרי נקראים לוויינים גאוסטציונריים, ונראים כאילו הם נמצאים בנקודה קבועה מעל קו המשווה של כדור הארץ. המסלול הגאוסטציונרי שימושי ללווייני תקשורת משום שאנטנות קרקעיות, שחייבות להיות מכוונות לעבר הלוויין, יכולות לפעול באורח יעיל בלי שיהיה צורך בציוד יקר כדי לעקוב אחר תנועת הלוויין. בפרט ביישומים הדורשים מספר גדול של אנטנות קרקעיות (כמו אלה המשמשות yes הטלוויזיה בלוויין להפצת שידורי הטלוויזיהלבתים). החיסכון בציוד קרקעי יכול להצדיק את העלות הנוספת הכרוכה בהעלאת לוויין למסלול הגאוסטציונרי שהוא מסלול גבוה מאוד.

יתרונות לווייני התקשורת הגאוסטציונריים[עריכת קוד מקור | עריכה]


  • הלוויין נראה כאילו הוא נמצא במקום קבוע מעל פני כדור הארץ ולכן אין צורך באנטנות עקיבה.

  • הלוויין "רואה" חלק גדול מפני כדור הארץ ולכן לוויין אחד יכול לשמש לכיסוי תקשורתי של שטח גדול.


הלווין מכסה שליש מכדור הארץ כך שבאופן תאורטי שלושה לוויני תקשורת יכולים לכסות את כל כדור הארץ .

  • בהיות הלוויין אפקטיבית מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ יכול אורך החיים שלו להגיע לכדי 15 שנה ויותר.


מגבלות לווייני התקשורת הגאוסטציונריים[עריכת קוד מקור | עריכה]


  • הלוויין נמצא בגובה גדול מאד (כ-35,600 ק"מ) ולכן עלויות שיגורו וייצורו גבוהות מאד, זמני השיגור חייבים להיות מתואמים זמן רב מראש ויכולים להתבצע רק במקומות ספורים בעולם.

  • בגלל מיקום הלוויין מעל קו המשווה, אין לו כיסוי תקשורתי לאזורים הצפוניים ביותר והדרומיים ביותר על פני כדור הארץ - אזורי הקטבים.

  • בגלל מרחקו הגדול של הלוויין, נדרש ציוד התקשורת, על פני הקרקע ובלוויין להיות יקר ומסובך יותר. כך למשל היו תחנות הקרקע הראשונות שפעלו מול לוויינים גאוסטציונריים בעלות אנטנות בקוטר של עשרות מטרים, ומגברי קליטה מקוררים בחנקן נוזלי. כיום, תחנות הקרקע קטנות וזולות הרבה יותר אולם זה התאפשר על ידי הגדלה וסיבוך של מערכות התקשורת על גבי לוויין התקשורת עצמו. נדרש שימוש באנטנות כיווניות ביותר, מגברים רבי עצמה ומערכות כוח שיספקו הספקי שיור גבוהים ללוויין בחלל.

  • גובהו הרב של הלוויין גורם להשהיה של כ-1/4 שנייה של האות האלקטרומגנטי העובר דרכו. השהיה זו מעצימה את תופעת ההד בשיחות טלפון[1], ומחייבת שימוש במבטלי הד. השיהוי גם עלול לפגוע ביעילותם של פרוטוקולי תקשורת נתונים.


היסטוריה של הלוויינים הגאוסטציונריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפיסה של לווייני התקשורת הגאוסטציונריים הוצעה לראשונה על ידי ארתור סי. קלארק, בהתבסס על עבודתו של קונסטנטין ציולקובסקי ועל מאמר משנת 1929 של הרמן פוטוצ'ניק שעליו חתם בשם הרמן נורדונג. באוקטובר 1945 פרסם קלארק מאמר שכותרתו "ממסרים מחוץ לכדור הארץ" במגזין הבריטי "עולם האלחוט". המאמר תיאר את הבסיס לפיתוח לוויינים מלאכותיים במסלולים גיאוסטציונריים למטרת ממסור אותות רדיו. לפיכך נחשב קלארק ממציא לוויין התקשורת.
להלן נקודות ציון חשובות בהיסטוריה של לווייני התקשורת הגאוסטציונריים:

  • לוויין התקשורת הגאוסטציונרי הראשון Syncom 3 - שוגר באוגוסט 1964 לוויין תקשורת אמריקני שאיפשר שידור משחקי אולימפיאדת טוקיוב-1964 לארצות הברית.

  • הקמת ארגון אינטלסאט - אוגוסט 1964, ארגון בינלאומי שהיה בראשיתו התאגדות של מדינות שהפעילו במשותף לווייני תקשורת לצורך תקשורת לוויינים בינלאומית.

  • 1965 - לוויין התקשורת הגאוסטציונרי המסחרי הראשון של רשת אינטלסאט שכונה EARLY BIRD, ואיפשר העברת 240 שיחות טלפון בו-זמנית או ערוץ טלוויזיה אחד. שירות מסחרי של הלוויין ניתן בארצות הברית, צרפת, גרמניה המערבית ובריטניה.

  • 1967 - לוויין אינטלסאט מסדרה II, מעל האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט.

  • 1968 - 1970 - פריסת לווייני אינטלסאט מסדרה III, בכל לוויין 1500 שיחות טלפון, ארבעה ערוצי טלוויזיה, או קומבינציה שלהם. כיסוי גלובלי של כדור הארץ, פרט לאזורי הקטבים.

  • ינואר 1971 - לווייני אינטלסאט מסדרה IV - שאפשרו 400 שיחות טלפון בו זמנית.

  • נובמבר 1971 - ייסוד אינטרספוטניק, ארגון מתחרה לאינטלסאט על ידי תשע מדינות קומוניסטיות בראשות ברית המועצות.

  • נובמבר 1972 - שיגור ANIK 1 הקנדי - יישום מערכת התקשורת הלוויינית הלאומית הראשונה מחוץ לארצות הברית.


לווייני תקשורת נמוכי מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול נמוך הוא מסלול מעגלי בגובה של מעל 160 ק"מ מעל פני השטח של כדור הארץ. משך ההקפה הממוצע במסלול זה הוא כ-90 דקות. בשל מסלולם הנמוך, הקשר עם הלוויין הוא עד לטווח של אלף קילומטרים ולא מחצית מכדור הארץ לערך כמו בלווייני התקשורת הגאוסטציונריים. בנוסף, לוויינים במסלול ארץ נמוך משנים את מיקומם ביחס לתחנות הקרקע במהירות, כך שאפילו ליישומים מקומיים נדרשים לוויינים רבים כדי לשמור על תקשורת רציפה. ואולם, הצבת לווייני תקשורת במסלול נמוך היא זולה בהרבה מאשר לוויינים גאוסטציונריים, ובנוסף, בשל קרבתם לקרקע, לא נדרש אות חזק כדי לתקשר עימם לפיכך ישנה תחלופה בין מספר הלוויינים ועלותם. בנוסף, יש הבדלים גדולים בציוד שבתוך הלוויין ובציוד הקרקעי הנדרש לתמוך בשני סוגי הלוויינים.
קבוצת לוויינים הפועלת במתואם נקראת קונסטלציית לוויינים. שתי קונסטלציות כאלה שנועדו לשפר את קליטת הטלפוניה, במיוחד באזורים מרוחקים היו "אירידיום" ו"גלובל סטאר". במערכת "אירידיום" יש 66 לוויינים. בעבר תוכננה גם מערכת לוויינים נמוכי מסלול, המגובה בכספי היזם פול אלן, מבעלימיקרוסופט, שהייתה אמורה להכיל עד 720 לוויינים אולם המיזם פשט את הרגל לפני שיגור הלוויין הראשון. לוויינים כאלה מסוגלים להציע כיסוי רציף ממסלול נמוך בזכות יכולתם לאגור מידע שהם קולטים כשהם חולפים מעל חלק אחד של כדור הארץ ומשדרים אותו כשהם נמצאים באזור אחר. כזה הוא הלוויין הקנדי "קסיופאה" של חברת "CASCADE", וO3b שהיא תשתית תמסורת לווינית עבור אזרחי העולם שאין להם כיום נגישות לאינטרנטרחב-סרט.

    השעה עכשיו היא Wed Aug 23, 2017 1:02 pm