המחאה החברתית לישראל

המחאה החברתית לישראל. מחזירים את המדינה לידי העם !

התחבר

שכחתי את סיסמתי

התדרים של עידן פלוס

Sun Apr 30, 2017 6:17 pm by ofir_men

התדרים של עידן פלוס הם - אפיק 26 (תדר- 514MHz) במרכז, ואפיק 29 (תדר- 538MHz) בצפון , אלה הישנים ב DVB-T 
האפיקים החדשים שבניסוי הינם : אפיק 28 (תדר- 530MHz) במרכז , ו אפיק 32 (תדר- 562MHz) בצפון . אלה ב DVB-T2
בתדרים הישנים יש את ערוצי הטלויזיה - 2, 10, 1, 33, 99 …

[ Full reading ]
ממיר המאפשר קליטת כל הערוצים הפרוצים כיום ללא שיתןף

Sat Jul 19, 2014 2:15 pm by tomer_1968

איזה ממירים קיימים  התומכים בקליטת הערוצים הפרוצים כיום   האם קיוב קפה למשל תומך בכך תודה
צריך לקנות ממיר HD

המלצה לממיר איכותי

Thu Dec 03, 2015 5:00 pm by xanadoo

היי,
אני מעוניין לקנות ממיר איכותי עד 2000 שח שיתמוך בשיתוף כמובן.
תודה.

שמוש בצלחת ישנה של יס

Fri Nov 05, 2010 8:03 pm by davidh2

יש לי צלחת עם עינית של יס (אני מנותק מיס) שמחוברת לממיר. אני קולט טוב את הערוצים החופשיים בעיברית , המזרח התכון ועוד תחנת חדשות רוסית באנגלית.
האם ניתן בעזרת אותה עינית לקלוט לווין נוסף בעל תחנות חופשיות באנגלית?
אם כל …

[ Full reading ]
iptv האם יש שירות כזה גם בחינם או רק בתשלום שיש מה לראות

Wed Dec 10, 2014 6:58 am by tomer_1968

או חייב חבילה בתשלום  שהבנתי שזה יקר יחסית עלות הממיר והחבילה

קליטה באסטרא 2 ויורובירד

Tue Dec 09, 2014 9:56 pm by tomer_1968

מה ניתן לקלוט כיום עם צלחת מעולה ופיד מעולה כ200 ערוצים לפחות יש משהו פתוח ששווה לצפות בו או חבל על ההשקעה
ובאסטרא 1 נקלטות כ300תחנות ועד 400 תחנות יש שם משהו פתוח או פרוץ לא בשיתוף ששווה לצפות תודה

צלחת הפוכה איך מכוונים את הצלחת וה lnb

Mon May 19, 2014 7:43 am by tomer_1968

מעולם לא כיוונתי צלחת הפוכה זה נראה לי מסובך ולא נוח לעבודה אני צודק או שלהפוך את הצלחת למצב רגיל זה בקומה שמינית האם מומלץ בגלל הרוחות להשאר במצב זה תודה

הלווין אסטרא ב מעלות מזרח 23.5

Sun Apr 27, 2014 9:17 am by tomer_1968

האם נקלטים הערוצים sbs 6 ned 2 בתדר 11739
האם נקלטים הערוצים rtl 4 5 7 8 בתדר 11856
תודה

optibox gekko plus

Sat Apr 26, 2014 7:08 pm by charlibh

שלום לכם
יש ממיר optibox gekko plus לא של הקהילה
האם אני יכול לעדכן אותו ולרכוש שיתוף של הקהילה ?
יש לי הרבה פריזים ותקיעות
תודה


RSS feeds


Yahoo! 
MSN 
AOL 
Netvibes 
Bloglines 

Poll

מי מחובר

בסך הכל ישנם 55 משתמשים מחוברים :: אחד רשום, 0 חבויים ו -54 אורחים :: 2 Bots

amirjeries


המספר הרב ביותר של משתמשים מחוברים אי פעם היה 312 בתאריך Sat Mar 17, 2012 9:51 pm


זירה משקר לנו בפנים ומשחק אותה תמים !

Share

tokerbitch
satworld forum member

Points : 93
Registration date : 30.05.17

זירה משקר לנו בפנים ומשחק אותה תמים !

הודעה by tokerbitch on Tue May 30, 2017 6:27 pm

http://www.themarker.com/technation/1.4137929

למה שרת המשפטים איילת שקד החליטה לשנות את חוק זכויות יוצרים ? 
שרת המשפטים איילת שקד והאחים אדרי בסינמה סיטי
צחקו עם אדיר מילר ושרו עם ירדנה ארזי והגבעטרון: שרת המשפטים איילת שקד; משה אדרי, יו"ר אגודת הידידים של העמותה ומנכ"ל יונייטד קינג; 
http://finance.walla.co.il/item/3028583#!/wallahistory


משה אדרי ואבי נשר בתכנית פגוש את העיתונות בראיון על תיקון הצעת חוק זכויות יוצרים של השרה איילת שקד



למה האחים אדרי הפיקו סרט על יוני נתניהו אחיו של ביבי ועל חשבונם ?
למה האחים אדרי הפיקו סרט לאביו של נתניהו בן ציון נתניהו ועל חשבונם ?
משה אדרי מודה בראיון שנתן לידיעות אחרונות שהוא זה שקידם את חוק זכויות יוצרים במשרד המשפטים שבו איילת שקד הייתה שרת המשפטים כי היה לו אינטרס לכך.
בראיון אחר מודה משה אדרי שהוא ידיד של ראש הממשלה נתניהו ואשתו שרה נתניהו.
והוא גם זה שמימן את הסרט סבנה שבהשקתו השתתף נתניהו.
משה אדרי מכיר גם את שרת המשפטיםן איילת שקד שהעבירה בקריאה ראשונה 
את החוק לשינוי זכויות יוצרים בכנסת 
החוק הזה אמור להטיב עם משפחת אדרי שהיא מונופול בתחום ההפקה ההפצה שחל סרטים ובי קולנוע ומחזיקה בערוצי טלוויזיה פרטיים 

הכובע המשולש של משה אדרי - המפיק ומפיץ הסרטים הגדול בישראל, שגם 
http://www.the7eye.org.il/119187



מחזיק בקומפלקסים של בתי קולנוע - מושך אליו טענות על ריכוזיות והשתלטות על זכויות יוצרים
http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/1.2839060

משה אדרי רכש 25% מחברת ההפקות של בתו של נוני מוזס
עסקת הרכישה בין יונייטד קינג, שבבעלות האחים משה וליאון אדרי, לבין חברת ההפקות ADD, שהוקמה על ידי בני הזוג ירון ליכטנשטיין והדס מוזס, נסגרה בחודשים האחרונים תמורת 10 מיליון שקל
http://www.themarker.com/advertising/1.2719482
הכובע המשולש של משה אדרי - המפיק ומפיץ הסרטים הגדול בישראל, שגם מחזיק בקומפלקסים של בתי קולנוע - מושך אליו טענות על ריכוזיות והשתלטות על זכויות יוצרים

http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/1.2839060










משה אדרי רכש 25% מחברת ההפקות של בתו של נוני מוזס
ADD מזוהה עם קבוצת ידיעות אחרונות וזוכה לקידום משמעותי בעיתוני הקבוצה ובאתר ynet.

עסקת הרכישה בין יונייטד קינג, שבבעלות האחים משה וליאון אדרי, לבין חברת ההפקות ADD, שהוקמה על ידי בני הזוג ירון ליכטנשטיין והדס מוזס, נסגרה בחודשים האחרונים תמורת 10 מיליון שקל

מתוך הארץ דה מרקר וידיעות אחרונות גלובס.YNET
========================
ליאון ומשה אדרי ידועים גם כידידים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. באחרונה מימן משה אדרי את הסרט ״סבנה״ שבהשקתו השתתף נתניהו.
הכובע המשולש של משה אדרי - מפיק, מפיץ ובעל בתי קולנוע – הופך אותו לאחת הדמויות הכי חזקות בענף. וכאשר העוצמה הזאת מתנגשת במציאות שבה קולנוענים נאלצים ליצור בתנאים כלכליים קשים במיוחד, רבים רואים בו פריץ שמשתלט על זכויות היוצרים, טייקון שרומס מפיקים עצמאיים, מונופול אימתני שדורס את כל מי שניצב בדרכו ותמנון רב השפעה ששולח זרועות לפינות שונות של התרבות הישראלית.
חברת יונייטד קינג, בבעלותו של אדרי, מחזיקה בידיה את הקטלוג הגדול ביותר של סרטים ישראליים.
יש להם ערוץ שהם עצמם מנהלים?" (ערוץ הקולנוע הישראלי של יס מופק על ידי חברת NMC יונייטד שבבעלות האחים אדרי).

אדרי הוא קרטל שמשתלט על כל אמצעי הייצור. זה כאילו שחברת תנובה היתה בעלת המחלבה, המפיצה וגם בעלת המכולות", אומר במאי קולנוע מקומי. מפיק ותיק מסביר כי "הוא שולט בחלק גדול של התעשייה, והקולנוע הישראלי מאוד תלוי בו. פעם היו מפיצים נוספים שהשקיעו בקולנוע הישראלי, היום רק הוא נשאר, וכשהוא מחליט שאין סיכוי לכסות את הוצאות ההפצה של סרט – הסרט הזה מת".

לאדרי יש גם השפעה רבה על מתל"י (חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, 
הוא קנה את הקטלוג של הקולנוע הישראלי מתוך מזימה לייבש את כולם, אבל בפועל זה מה שקרה, וכך גם ביתר התחומים
אדרי הוא ממש לא הנבל שבא לרמוס את הקולנוע הישראלי כדי לשלשל כמה פרוטות לכיסו

אני מניח שהוא לא היה יכול להיות מעורב בהפקה לולא היו ברשותו בתי הקולנוע שמהם ניתן להתפרנס. טוענים נגדו שהוא מונופול, אבל מונופול שאיש לא רוצה לקום ולהתחרות בו 

אדרי גם מחזיק ברשת של המגה־פלקס של מתחמי סינמה סיטי שהוקמו בגלילות, בראשון לציון, בירושלים ובכפר סבא
רכישת החברות הד ארצי ו–NMC איפשרה לאחים אדרי דריסת רגל משמעותית גם בתחום המוזיקה

 ואילו חברת NMC יונייטד שהקימו – שהיא המפיץ הגדול ביותר של כותרי די־וי־די בישראל – ביססה את מעמדם כאימפריה גם בכל הקשור לבידור קולנועי ביתי בישראל.

אדרי מחזיק גם בחברת טלעד, שלצד אולפני עריכה, סאונד, גרפיקה והמרה היא גם בעלת זיכיון לכמה ערוצי שידור בלוויין ובכבלים (ערוצי ההיסטוריה, הביוגרפיה וערוץ E!)
יש לו גם ערוץ סרטים ישראלים ב YES.
אדרי מקורב יותר ליס, שבה יש לו ערוץ קולנוע ישראלי, ולגופי השידור המסחריים, מפני שהוא מפרסם אצלם הרבה סרטים", אומר אותו מפיק.
"היום, הסיכוי של מפיק או במאי עצמאי שאינו אדרי לקבל כסף מערוץ טלוויזיה הוא אפסי. 

גם קרן רבינוביץ' היא מקום שדלתותיו פתוחות לטובת אדרי. הוא מיודד עם ראש הקרן והם מנהלים דו־שיח מעל ראשי הלקטורים

הוא הבעלים של כמה חברות הפקה - חלקן בבעלותו המלאה, חלקן בבעלותו החלקית – מספקת לו יתרון על פני מפיקים עצמאיים

"הסרטים שלו נהנים מסובסידיה ציבורית ומהשקעות של גופים משדרים בסכום שמגיע לדעתי לכמה עשרות מיליוני שקלים בשנה, וזאת מתוך סכום כולל של כ–70 מיליון שקל", טוען מפיק בכיר (ומסביר שהסכום האחרון כולל את התמיכה השנתית בסרטים של שתי הקרנות הגדולות, סכום התמיכה בקולנוע של גופי השידור וכספי סבסוד הפצה מטעם התאחדות בתי הקולנוע).

כשאדם נמצא במצב של מונופול הוא יכול להכתיב תנאים, והמפיקים, שרוצים להפיץ את סרטם, מוצאים את עצמם עם הגב לקיר", מעיד בכיר בענף

עיה מתסכלת אחרת שבה נאבקים היוצרים המקומיים היא חוסר היכולת שלהם להתפרנס מסרט, גם אם הוא מצליח בקופות. הסיבה לכך היא האופן שבו מתחלק הכסף שמשלמים הצופים. לפי נתוני קרן הקולנוע הישראלי, 43 אחוז ממחירו של כל כרטיס מגיעים לבעל בית הקולנוע, 11 אחוז עוברים לכיסו של המפיץ, 14 אחוז מיועדים לכיסוי הוצאות ההפצה, ורק 31 אחוז מיועדים לחלוקה בין המשקיעים בסרט
 68 אחוזים ממחיר הכרטיס, זורמים אוטומטית לכיסו של אדרי. ואם הוא היה שותף בהפקה, גם חלק ניכר מ–31 האחוזים הנותרים מגיע לידיו.
הבעיה לדברי דנון נעוצה בריכוזיות, בריבוי הכובעים של אדרי. "זה שהוא מפיץ, מפיק וגם בעל בתי קולנוע – זה בעייתי, כי כך אנחנו מאבדים את התחרות ואת הפלורליזם
במדינות אחרות ריבוי הכובעים הזה אסור על פי חוק

איך הפך הבעלים של סינמה סיטי לטייקון מדיה? הוא הימר על סופרמן
מהילדות בטנג'יר לווילה בקיסריה, מהקולנוע הקטן בדימונה לראש אימפריית סינמה סיטי. גם היום לאון אדרי לא ייתן לאף אחד לכוון את הסאונד או לבחור את זווית המשענת - כי רק הוא יודע מה הדור הבא רוצה. אז מה אם כולם חושבים שהוא משוגע
http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/088/922.html

משה אדרי צוחק אחרון: "אמרו שנחזור לדימונה בטרמפים"

כשמשה אדרי רצה להקים עם אחיו לאון מתחם קולנוע ענק אמרו לו שהוא יגמור עם הזנב בין הרגליים. מאז חולשים האחים על אימפריה ועל זכויות ההפצה של רוב הקולנוע הישראלי. לקראת הקיץ הם שולפים את התותחים הכבדים: סרט חדש של שמי זרחין, פרויקטים בהשתתפות בר רפאלי וג'ון קליז ואפילו סרט התלת–ממד העברי הראשון. לשלמה ארצי הם מציעים אלטרנטיבה חורפית לקיסריה ואפילו מוכנים לבנות בית כנסת בסינמה סיטי כדי להביא את הקהל הירושלמי






http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/373/367.html

יונייטד קינג: זברה פועלת לרוקן את חברת ערוץ הופ מנכסיה
יונייטד קינג טוענת כי היא בעלת 50% מהזכויות בערוץ הופ המוחזק כיום בידי חברת זברה; טוענת כי בינתיים פועלת זברה לרוקן את החברה מתוכן והעבירה את פעילותו לחברות אחרות בשליטתה
http://www.themarker.com/law/1.243648

יונייטד קינג רוכשת את השליטה ב-NMC
דניאל ידין וידיעות תקשורת מכרו 44.5% מהון המניות של חברת התקליטים תמורת 900 אלף דולר. עם השלמת הסכם המכירה, תהפוך יונייטד קינג, שבשליטת משה אדרי, לבעלת שליטה בחברה
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3220212,00.html


תוספת חמישית להסכם בין המשרד לשוויון חברתי לבין יונייטד קינג אחזקות (1999) בע"מ
https://foi.gov.il/he/node/2949
1. משה וליאון אדרי, בעלי סינמה סיטי וסרטי יונייטד קינג
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1148692


לאון אדרי, מבעלי הסינמה סיטי, ורעייתו סולנג', אירחו אמש בביתם בקיסריה לחגיגת מימונה, בכירים מן הצמרת העסקית ומצמרת תעשיית הקולנוע והבידור של ישראל. השכן ממול, משכונת הווילות בקיסריה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, קפץ יחד עם רעייתו שרה ובנם יאיר, מיד אחרי שעזב חגיגת מימונה מתוקשרת באור עקיבא.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000741109

נתניהו חוגג את המימונה אצל לאון אדרי, 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001120826


זירה משקר לנו בפנים ומשחק אותה תמים !


שלושה אתרי קודי ייסגרו - והמפעילים ישלמו קנס של עשרות אלפי שקלים
האתרים נסגרו במסגרת הסכם פשרה עם ארגון זיר"ה, ובעליהם ייאלצו לפצות את הארגון

 abeksis.com ,kodiwizardil.net ו-kodi-senyor.co.il ישלמו לזיר"ה פיצוי בגובה עשרות אלפי שקלים. אם יפרו את תנאי ההסכם, ייאלצו בעלי האתרים לשלם קנס בגובה 100 אלף שקלים.


זירה הוא ארגון לא חוקי הפועל שלא כדין בישראל כחברה ומונופול בלתי חוקי שאסור לו לפעול בישראל.
מלכתחילה היה אסור לו לפעול בישראל כי הוא פועל למען מונופולים שהיה אסור להם להתאגד יחד התאגדות בלתי חוקית בישראל .
הגבלים עסקיים הוא ענף משפטי העוסק בקידום התחרות ואוסר תחרות לא הוגנת. בישראל, עיקר הפיקוח על התחרות מתבצע בידי רשות ההגבלים העסקיים, בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים. בארצות הבריתמכונה הענף Antitrust Law, ובבריטניה Competition Law.

מטרתם העיקרית של דיני ההגבלים העסקיים היא להסיר מגבלות מלאכותיות שעומדות בדרכה של התחרות החופשית. כמו כן, נועדו הגבלים עסקיים למנוע מחברה שתפסה מיקום דומיננטי בשוק מלנצל לרעה את כוחה (מונופול, קרטל).
היתרונות הצפויים במצב של תחרות תקינה הם הורדת מחירים, הקצאה יעילה יותר של משאבים, ליעילות ודינמיות. התחרות היא עקרון בסיסי בכלכלת שוק, שכן היא מאפשרת חופש בחירה.
קיימים מספר מצבים, בהם המדינה אינה מעודדת תחרות:

  • כאשר מדובר במונופול טבעי, קרי מונופול שנוצר כתוצאה מתנאים טבעיים בשוק (למשל - הביקוש בשוק לא יכול לתמוך ביותר מחברה אחת), או מנצל משאב נדיר;

  • כאשר חברה מנצלת יתרונות טבעיים - פירמה המנצלת את יתרונותיה, למשל - המציעה מוצר טוב יותר מהמתחרות;

  • כאשר מעורב קניין רוחני - למשל, חברה הממציאה פטנט;

  • וכאשר טובת הציבור מחייבת מונופול - למשל, תחום הביטחון.

  • הסדר כובל הוא העוולה הנפוצה ביותר בהגבלים עסקיים, ומוכר לציבור הרחב כקרטל. הסדר כובל הוא הסדר בין בני אדם המנהלים עסקים, בו (לפחות) אחד הצדדים מגביל את עצמו, באופן העלול להפחית התחרות בינו לצדדים אחרים. הסדר כובל מתקיים כאשר יש הסכמה לגבי המחיר שיידרש או ישולם עבור מוצר או שירות; כאשר מוסכם על הרווח שעשוי להיות מופק; כאשר מתבצעת חלוקת שוק (חלוקה גאוגרפית או לפי סוג הצרכנים); או כאשר ההסכם נוגע לכמות או איכות המוצר או השירות המסופק. ישנם 2 סוגים של הסדרים כובלים:


הסדר כובל אופקי הוא הסדר הנערך בין שתי חברות (או יותר) המתחרות באותו שוק. למשל, שתי חברות מסכימות ביניהן שימכרו מוצר מסוים באותו מחיר. סעיף 2 לחוק ההגבלים העסקיים מונה ארבעה תנאים לקיומו של הסדר כובל:
[list="margin-top: 0.3em; margin-right: 3.2em; margin-left: 0px; padding-right: 0px; padding-left: 0px; list-style-image: none; color: rgb(34, 34, 34); font-family: sans-serif; font-size: 14px; line-height: 22.4px; background-color: rgb(255, 255, 255);"]
[*]הסדר – מצב שהוא פרי הסכמה מראש, תקשורת בין המתחרים.

[*]בין בני אדם המנהלים עסקים – הסעיף לא חל על הסכם בין הפירמה לבין הצרכן הסופי (למשל התחייבות לשלוש שנים), כיוון שהצרכן לא "מנהל עסקים" מול עסקים בעל מקצוע מול הפירמה.

[*]עלול לגרום פגיעה בתחרות – נדרש להוכיח שההסדר עלול לפגוע בתחרות. טענת הנגד (של הפירמות) תהיה שלא הם גרמו לפגיעה בתחרות, אלא שמלכתחילה לא הייתה בשוק תחרות טובה.

[*]בינו לבין הצדדים האחרים להסכם או מי שאינו צד להסדר – הסעיף חל על הסדרים שמקטינים את התחרות בין הצדדים לו, אך גם כאשר הוא מקטין את התחרות מול הצדדים שלישיים.

[/list]
סדר כובל אנכי הוא הסדר הנערך בין 2 חברות הנמצאות בשרשרת הייצור או השיווק של מוצר מסוים. למשל - הסדר בין חברה הכורה מחצבים לבין חברה המעבדת אותם לכדי מוצר. הסדר אנכי יכול להיות הסדר הכתבת מחירים (בדומה להסדר אופקי), שבו ספק מכתיב למשווק את המחיר בו עליו למכור את המוצר; או הסדר בלעדיות, בו ספק מתחייב למכור רק למשווק מסוים, או שמשווק מסוים מתחייב לרכוש רק מספק מסוים. כאשר שני הצדדים מתחייבים לבלעדיות, זהו הסדר בלעדיות הדדית.
יש הגורסים שמיזוג הוא סוג קיצוני של הסדר כובל, כיוון שהפירמות אינן מתאמות ביניהן אספקט כזה או אחר של ניהול עסקיהן.

מונופול, לפי חוק ההגבלים העסקיים, היא חברה בעלת נתח שוק מרכזי בשוק הרלוונטי. החוק קובע שגוף הוא מונופול אם הוא שולט ביותר מ-50% מכלל אספקת או רכישת נכסים או שירותים בידי בן אדם אחד. הגדרה זו שונה מן ההגדרה הכלכלית של מונופול. השר הממונה רשאי להכריז על חברה בתור מונופול גם אם היא שולטת על פחות מ-50% מהשוק, אולם זהו מקרה נדיר.
הממונה רשאי לנקוט פעולות כנגד מונופולים. הוא רשאי לתת לחברה שהוכרזה כמונופול צווים, בהם הוא מפרט כיצד עליה לנהוג. הממונה יכול לחייב את המונופול לחדול ממעשים הפוגעים באופן לא הוגן בצרכנים או במתחרים, או למנוע מהמונופול לנצל לרעה של כוח דומיננטי בשוק.

הפעילות של זירה היא הגבל אסור הואיל וכ חבריו הם מונופולים
כלומר כל החלטה שזירה יקבל בשם חבריו זה החלטה בלתי חוקית ופלילית 
וכל עורך דין וכח חברי זירה מקומם רק בבתי הכלא או לפחות העמדה לדין 
הוא מאוגד תחת אשיות משפטית כחברה בע"מ ומיצג אינטרס של מונופולים שעושקים את הציבור
בן החברים בזירה אנחנו נמצא 
YES מונופול לווין המוכר במחירי עושק 
HOT מונופול כבלים המוכר במחירי עושק 
האחים אדרי הבעלים של יוניטייד שהם מונופול שמוכר במחיר עושק והם מונופולים בתחומים רבים אל רק בהפקת והפצת סרטים גם בקלונע 


זירה גם לא סיפר לבית המשפט המכובד שהאחדים השולטים ביונייטד מאוד מחובר לראש הממשלה נתניהו 
הוא לא סיפר לבית המשפט שהאחים האלה הפיקו סרט לאחו של ראש הממשל הנתניהו 
והם הפיקו סרט לאביו של נתניהו 
האחים האלה הם גם חברים טובים של הזוג נתניהו ומזמנים לככל אירוע שלהם
הם גם שכנים של נתניהו בקסירה 
והוא לא סיפר שגם שרת המשפטים התארחה בסמניה סיטי והעבריה חוק לכבודם 
כל זה זירה לא סיפר לבית משפט 
איזה בית משפט בכלל ידול להתיחס בצורה רצינית למונופול לא חוקי 
למה הממונה על ההגלבים המסחרים לא פרק את זירה ?
רק בגלל שזה שחיתות לכאורה 
שחיתות נטו 
זירה מה שהוא עושה זה שהוא פועל נגד המתחרים של כל החברים בזירה 
גם א ה היו פועלים בצורה חוקית הוא היה ממשיך לרדוף אותם
כי הם מפריעים להם להרוויח מליארדים על חשבון ציבורי שבוי וללא תחרות 
באיזה מחיר האחיםמוכרים סרטים ?
האם ידוע שהחברה בבעלותם מחזירה את כל הזכויות למוזיקה בישראל והיא מונופול בתחום
היא גם מונופול בתחום הפקת סרטים והפצת סרטים ישראלים
האתרים האתרים האלה לא גונבים סרטים אין כאן כל עברה פלילית 
זה העתק של סרטים 



כלל לא בטוח שיש להם זכויות כלשהם
כלל לא בטוח שלזירה יש בכלל את הזכות לפעול כפי שהוא פועל בישראל
יש פה פגיעה חמורה ביותר של זכויות אדם
פגיעה בפרטיות 
ולא נגרם להם כל נזק כלכלי 
זה הכול שקרים והונאת הציבור לכאורה 
הי הם כבר קבלו כסף ברגע שזה משודר ב יס והוט 
אז מה הם רוצים ?
האם הם מוכרים סרטים בישראל לא הם לא מוכרים
,האם יש להם סיכוי למכור סרטים בישראל ?
לא אין להם סיכוי
האם יש סיכוי שיכניסו שקל מהשכרת סרטים ?
לא אין סיכוי
האם יש סיכוי שאם יפתח אתר כזה שמשהו יעשה מנוי אליו ?
לא אין סיכוי שיכניס שקל או שיהיה רוווחי 

המטרה זה לעשוק את המדינה וכל האזרחים
ככה שהם ישארו לבד במערכה וימכרו בעושק את כל התוכן שגם ככה אף אחד לא צופה בו
בנוסף הם עושקים את הצביור 
הם רוצים שישילמו להם תשלומים קבועים
וזה לעולם לא יעבור 


שאלות שכל אזרח במדינת ישראל שואל את המשטרה ולהב 433 וכן את הפרקליטות ?

למה זירה פועלים כמו שהם פועלים כהתארגנות בלתי חוקית וקרטל אסור?
האם יש בכלל מקום למונופול כזה ולהתארגנות בלתי חוקית לכאורה כזו שתפעל בישראל כנגד האינטרס של הציבור.?
למה לא בדקו את הסרט על האח של נתניהו או העל האבא של נתניהו בן ציון נתניהו שהאחים אדרי הפיקו עבור ביבי.
למה לא בדקו את הקשר בן ראש הממשלה ושאול אלוביץ הבעלים של בזק ויס והחבר של ביבי  ?
למה לא בדקו את הקשר בן ראש הממשלה לאל עזור הבעלים של מעריב וצרלטון ואך צרלטון קבלה עוד 2 ערוצי ספורט?
למה לא בדקו את הקשר לראש הממשלה לאחים דרהי ולמה האחים דרהי הפיקו 2 סרטים לאחיו של ביבי ולאביו על חשבונם
ומה התרומה שהם קבלו מביבי אם בכלל לכאורה?
למה לא בדקו את הקשר בן שרת המשפטים לאחים דרהי לכאורה?
מה אינטרס האמיתי של זירה
למה שרת המשפטים החליטה לשנות את חוק זכויות יוצרים ? 




זירה משקר לנו בפנים ומשחק אותה תמים !


כל הנאמר כאן הוא לכאורה
סימן א׳: הסדר כובל מהו

הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.

(ב)

מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) יראו כהסדר כובל הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד העניינים הבאים:

(1)

המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם;

(2)

הריווח שיופק;

(3)

חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו;

(4)

כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם.
3.
הסדרים שאינם הסדרים כובלים[תיקון: תשע״א, תשע״ד, תשע״ה]

על אף האמור בסעיף 2, לא ייחשבו כהסדרים כובלים ההסדרים הבאים:

(1)

הסדר שכל כבילותיו נקבעו על פי דין.

(2)

הסדר שכל כבילותיו נוגעות לזכות השימוש באחד הנכסים הבאים: פטנט, מדגם, סימן מסחרי, זכות יוצרים, זכות מבצעים או זכות מטפחים ובלבד שנתקיימו שניים אלה –

(א)

ההסדר הוא בין בעל נכס כאמור ובין מקבל זכות השימוש בו;

(ב)

אם נכס כאמור טעון רישום על פי דין – שהוא נרשם.

(3)

הסדר, בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכות, שכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק רוכש הזכות באותם מקרקעין.

(4)


(א)

הסדר שכל כבילותיו נוגעות לגידול ושיווק בסיטונות של תוצרת חקלאית מגידול מקומי מסוגים אלה: פירות ירקות, גידולי שדה, חלב, ביצים, דבש, בקר, צאן, עופות או דגים (להלן – תוצרת חקלאית), ומתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)

כל הצדדים להסדר הם המגדלים של כל התוצרת החקלאית שאליה נוגע ההסדר;

(2)

כל הצדדים להסדר הם מגדלים של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר; ובלבד שלא יהיה צד להסדר מי שהוא או אדם קשור אליו הוא משווק סיטונאי של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר, אשר למעלה ממחצית התוצרת החקלאית כאמור שהוא משווק מקורה במגדלים אחרים, ואם הוא תאגיד מגדלים – מקורה של למעלה ממחצית התוצרת החקלאית כאמור שהוא משווק במגדלים שאינם מחזיקים בתאגיד;

(3)

הצדדים להסדר הם מגדל אחד או יותר ורוכש תוצרת חקלאית של אותו מגדל או של אותם מגדלים, וכל כבילותיו נוגעות לשיווק בסיטונות של התוצרת החקלאית שאותו מגדל או שאותם מגדלים מכרו לרוכש;

(ב)

הוראת פסקת משנה (א) לא תחול על מוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית.

(ג)

השר, בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להוסיף סוגים של תוצרת חקלאית לסוגים המנויים בפסקת משנה (א) או לגרוע מהם.

(ד)

בפסקה זו –

”אדם קשור“ – כל אחד מאלה:

(1)

אדם השולט בתאגיד;

(2)

תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1);

(3)

תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו־(2);

”אמצעי שליטה“, ”החזקה“ ו”שליטה“ – כמשמעותם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”מגדל“ – מי שעוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק או תאגיד מגדלים;

”תאגיד מגדלים“ – תאגיד שמי שעוסקים בגידול תוצרת חקלאית לשיווק מחזיקים לפחות 75% מאמצעי השליטה ומהזכות לרווחים בו, ומתקיימים בו כל אלה:

(1)

אם הוא תאגיד העוסק בשיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית ויש לו בעל שליטה או שיש אדם שזכאי להשתתף ביותר ממחצית מרווחיו – בעל השליטה או האדם האמור מגדל את החלק הגדול ביותר מהתוצרת החקלאית שמשווק התאגיד לעומת החלק שמגדל כל אחד מהמחזיקים בתאגיד שאינם שולטים בו;

(2)

מי שאינו עוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק אינו שולט בתאגיד ואין לו זכות להשתתף ביותר ממחצית מרווחיו;

(3)

מי שאינו עוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק, והוא משווק סיטונאי או משווק קמעונאי של תוצרת חקלאית, או אדם קשור למי מהם, לא מחזיק בתאגיד, בשיעור כלשהו;

”סוג“, של תוצרת חקלאית – סוג מסוגי התוצרת החקלאית המפורטים בפסקת משנה (א), או פרט מפרטי אותו סוג, אם החליט על כך הממונה כדי למנוע חשש לפגיעה בתחרות; החלטת הממונה לפרוט סוג כאמור לפרטים תיכנס לתוקפה בתום שלושים ימים מיום פרסומה ברשומות; ההחלטה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

(5)

הסדר שהצדדים לו הם חברה וחברת בת שלה.

(6)

(נמחק).

(7)

הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בינלאומית באויר, או לתובלה בינלאומית משולבת, באויר וביבשה ובלבד שכל הצדדים לו הם –

1.

מובילים באויר; או,

2.

מובילים באויר, ואיגוד בינלאומי של חברות תעופה שאושר לענין זה על־ידי שר התחבורה;

ושהודעה עליו נמסרה לשר התחבורה בדרך שקבע; שר התחבורה יודיע, אחת לשנה, לועדת הכלכלה של הכנסת על הודעות כאמור;

(8)

התחייבות של מוכר עסק, בשלמותו, כלפי רוכש העסק שלא לעסוק באותו סוג עסק, כשההתחייבות אינה בניגוד לנוהגים סבירים ומקובלים.

(9)

הסדר שארגון עובדים או ארגון מעבידים צד לו וכל כבילותיו נוגעות להעסקתם של עובדים ולתנאי העבודה.
3א.
הסדרים בין מובילים באוויר[תיקון: תשס״ז]

(א)

על אף האמור בסעיף 3(7), הסדר כאמור באותו סעיף ייחשב כהסדר כובל אם מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):

(1)

הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שהם ישראלים;

(2)

הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאחד מהם לפחות הוא ישראלי ואחד מהם לפחות אינו ישראלי;

(3)

מתקיימים שניים אלה:

(א)

הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאינם ישראלים ואחד מהם לפחות מקיים פעילות או בעל נציגות בישראל;

(ב)

אחד מעניניו העיקריים של ההסדר הוא תובלה אווירית לישראל או ממנה והכבילות בהסדר נוגעות לפעילות או להימנעות מפעילות בישראל של מי מהצדדים.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3) לא יחולו לגבי הסדר כאמור באותו סעיף קטן אם ההסדר אושר בידי שר החוץ ושר התחבורה, בהחלטה מנומקת, מטעמים של מניעת פגיעה ממשית ביחסי החוץ של ישראל, לרבות יחסי החוץ הכלכליים־מסחריים שלה, או לשם הבטחת רציפות זכויות הטיס בין ישראל למדינות אחרות; אישור כאמור יינתן לאחר התייעצות עם שר האוצר ולאחר שהתקבלה עמדתו של הממונה לענין זה.
סימן ב׳: איסור הסדר כובל

4.
איסור הסדר כובל[תיקון: תש״ס]

לא יהיה אדם צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, אלא אם כן קיבל מאת בית הדין אישור לפי סעיף 9 או היתר זמני לפי סעיף 13 או פטור לפי סעיף 14, או שכל הכבילות שבהסדר פטורות בהתאם לפטור סוג שנקבע לפי סעיף 15א; היו האישור, ההיתר הזמני, הפטור או פטור הסוג מותנים – לא יהיה להם תוקף, אלא אם כן נתמלאו תנאיהם.
5.
קביעת קו פעולה בידי איגוד עסקי

קו פעולה שקבע איגוד עסקי לחבריו או חלקם העלול למנוע או להפחית תחרות בעסקים ביניהם, או קו פעולה כאמור שהמליץ עליו לפניהם יראו כהסדר כובל כאמורבסעיף 2, ואת האיגוד העסקי וכל אחד מחבריו הפועל על פיו כצד להסדר כובל.
6.
התאמת פעולה להסדר כובל

אדם המנהל עסק וביודעו על קיום הסדר כובל מתאים את פעולותיו להסדר, כולו או מקצתו, יראו אותו כצד להסדר.


נערך לאחרונה על-ידי tokerbitch בתאריך Wed May 31, 2017 6:52 am, סך-הכל נערך פעם אחת

tokerbitch
satworld forum member

Points : 93
Registration date : 30.05.17

Re: זירה משקר לנו בפנים ומשחק אותה תמים !

הודעה by tokerbitch on Wed May 31, 2017 6:44 am




שיתוף פעולה של מתחרים הוא מצב שבו מתקיים, בתחומים מסוימים, שיתוף פעולה בין גופים שהיחס הבסיסי ביניהם הוא יחס של תחרות. בעקבות המושג האנגלי לתיאור מצב זה, Coopetition (הלחם של cooperative competition), הוצעו המושגים העבריים שיתופרות (או שיתוחרות וכן תחרושיתוף) - הלחם של שיתוף ותחרות. יצירת המושג coopetion מיוחסת לריימונד נורדה, שעמד בראש חברת "נובל", אך יש גם טוענים אחרים ליצירת מושג זה.
שיתוף פעולה בין פירמות בשוק עלול לעלות כדי קרטל וככה הוא יהווה הפרה של חוק ההגבלים העסקיים, אך שיתופרות קיימת, ללא מגבלה חוקית, בשוק תחרותי.


דוגמה לשיתוף פעולה תוך כדי תחרות, לשם שיפור השירות ללקוח: בראשית ימיהם של הכספומטים בישראל, היה הלקוח יכול למשוך מזומנים רק ברשת הבנקאית שאליה השתייך, במכשירים שבסניפי הרשת. לקוח של בנק הפועלים, למשל, לא היה יכול למשוך מזומנים במכשיר של בנק לאומי. כעבור שנים אחדות, הוקמה חברת ש.ב.א. (שירותי בנקאות אוטומטיים), המשותפת לכל הבנקים בישראל, שהציבה מכשירים במקומות ציבוריים ששירתו את לקוחות כל הבנקים, ולאחר מכן הסכימו הבנקים לשפר את השירות ללקוחותיהם, ולאפשר לכל לקוח להשתמש בכל המכשירים בישראל.
המגמה בשנים האחרונות היא לעבור מתפיסת תחרות כיוצרת חדשנות לתפיסה של שיתוף פעולה כיותר חדשנות.

סוגי שיתופי פעולה בין מתחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לסווג את שיתופי הפעולה בין מתחרים לשלושה סוגים.[2]

  • שת"פ כאשר כל חברה בנישה-אחרת


במקרה זה החפיפה בין פלחי שוק משותפים לשתי החברות היא בתחום מצומצם.

  • שת"פ בין חברות מתחרות על מנת להגדיל יחד את המשאבים


במקרה זה החפיפה בין מוצרי או שירותי החברות גדולה. פעילותם המשותפת מאפשרת הגדלת נפח השוק או שמירה על רמת מחירים או חיסכון בעלייה בהוצאות כמו שכר עובדים.

  • שת"פ בין חברות מתחרות כנגד חברה שלישית


למשל: שתי חברות קטנות המתחרות ביניהן, המשתפות פעולה על מנת להתחרות בחברה גדולה.
רטל הוא התאגדות של ספקי מוצר או שירות שנועדה להגדיל את רווחי חבריה ולבטל את התחרותיות ביניהם. קרטל אינו מונופול אך הוא שואף למקסם את רווחי החברות השותפות בו לרמה של רווחים מונופוליסטיים. בניגוד למונופול, שהוא חוקי, קרטל הוא מבנה שוק מלאכותי ובדרך כלל לא חוקי, והטיפול בו הוא בדרך כלל במישור המשפטי-פלילי.
אנשי מקצוע מאותו הענף נפגשים לעתים רחוקות, אפילו רק באירועי בידור, אך השיחות ביניהם מסתיימות בקנוניה נגד הציבור, או בתחבולה לשם העלאת מחירים.
— אדם סמית, עושר האומות, 1776
מכיוון שהתאגדות קרטלית פוגעת בתחרות החופשית, הקרטל נחשב בלתי חוקי במדינות בעלות מדיניות כלכלית פתוחה ושוק תחרותי. למרות זאת קיימים קרטלים לאומיים אשר מקבלים הכשר חוקי מטעם המדינה.
באופן כללי, קרטלים אינם יציבים מבחינה כלכלית לאורך זמן, כיוון שיש תמריץ גדול לחברים בקרטל לרמות ולמשל למכור יותר מאשר המכסה שהוקצבה להם על ידי הקרטל (ראו גם דילמת האסיר). עובדה זו גרמה לקרטלים רבים שניסו לקבוע מחירי מוצרים להיכשל בטווח הארוך. קרטלים שלא מצייתים למודל זה הם ארגון המדינות יצרניות נפט OPEC וקרטל היהלומים דה-בירס. OPEC, שהוא ארגון של מדינות כמשתמע משמו, חומק מאכיפת חוקים נגד קרטלים כיוון שמדינות, בניגוד לחברות, זוכות לחסינות במסגרת המשפט הבינלאומי.
סוגי קרטלים:

  • קרטל מכסות - שליטה בכמות היצור של כל חבר בקרטל על מנת למנוע היצע רב שיוביל לירידת מחירים.

  • קרטל שיווק - קיומו של משווק בלעדי הקובע מחיר מכירה לשווק בהיעדר מתחרים, וקונה את המוצר מהספקים במחיר קבוע.

  • קרטל מחירים - קביעת מחיר אחיד לשיווק הסחורה.

  • קרטל מחירים ומכסות - שילוב של קביעת מחירים ומכסות ייצור.

  • קרטל גאוגרפי - קביעת בלעדיות לפי שטח גאוגרפי.


המילונאי ראובן אלקלעי גזר במילוניו את צמד החידושים קִרְטֵל (הפך לקרטל, הקים קרטל) וקִרְטוּל

קרטלים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו של הממונה על ההגבלים העסקיים לפקח ולמנוע התאגדות של קרטלים. יחד עם זאת, לחברות מסוימות ניתנת הרשות לתאם מחירים בתנאים מיוחדים וזאת על מנת לעודד השקעות ופיתוח המשק.
בשנות התשעים הועמדו לדין חברות ביטוח גדולות בישראל, באשמת הקמה של קרטל לתיאום מחירי פרמיות, צמצום כיסויים והגבלת הנחות. החברות כללסהר ציוןמגדלהמגן ומנורה הגיעו לעסקת טיעון עםפרקליטות המדינה, ואילו החברות איילון והפניקס המשיכו בהליך המשפטי והורשעו. על החברות שהורשעו נגזרו קנסות כבדים (12 מיליון שקל על חברת הפניקס ו-6.6 מיליון שקל על חברת איילון), ועל מנהליהן הוטלו עונשים של קנסות ועבודות שירות. מנהלי כל החברות שהשתתפו בקרטל נאלצו להתפטר מתפקידם.
ב-26 באפריל 2009 פירסמה רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים, כי חמשת הבנקים הגדולים תיאמו ביניהם את העמלות ויצרו הסדר כובל[2], אולם נמסר שלא היה בכך יצירת קרטל[3].
בשנת 2010 הובילה רונית קן את חשיפת קרטל הלחם, חקירה שבעקבותיה הוגשו כתבי אישום כנגד מנהלי המאפיות הגדולות. בינואר 2016 הורשעו המנהלים בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות בפרשת קרטל 


נערך לאחרונה על-ידי tokerbitch בתאריך Wed May 31, 2017 6:57 am, סך-הכל נערך 2 פעמים

tokerbitch
satworld forum member

Points : 93
Registration date : 30.05.17

Re: זירה משקר לנו בפנים ומשחק אותה תמים !

הודעה by tokerbitch on Wed May 31, 2017 6:48 am

מונופול (מיוונית: μόνος, "מוֹנוֹס" - אחד ו-πωλεῖν - "פּוֹלָיֶן" - למכור) הוא מונח המגדיר בעלות או שליטה בלעדית של גורם מסוים בתחום חיים כלשהו או בחלק הארי שלו. בתחום הכלכלה מגדיר המונח מצב בו בשוק של מוצר (או שירות) מסוים קיים מוכר יחיד אשר חולש על רוב השוק[1]. דבר זה מקנה לאותו גורם, הקרוי "בעל המונופול" או מונופוליסט, שליטה בתחום פעילות בשוק, לרוב תוך הגבלה של התחרות בו. דוגמאות למונופולים יכולים להוות הכנסייה הקתולית בימי הביניים באירופה, ובישראל: חברת החשמל, רשות הנמלים (בטרם הפרטת הנמלים) וחברת "אגד" בתחום תעבורת הנוסעים בישראל, בטרם הותרה פעילות גורמים נוספים.
יש המבדילים בן מונופול טבעי הנוצר על ידי היותו היעיל או זול ביותר בשוק לבן מונופול ממשלתי או פרטי בחסות הממשלה הקיים בזכות חסם כניסה לשוק, במיוחד בכלכלות פרוטקציוניסטיות או מרקנטליסטיות, כאשר מונופול טבעי אינו יכול למנוע כניסה של שחקנים חדשים לשוק במידה, על אף שיכול לנסות על ידי אסטרטגיות כמו מכירה במחירי היצף.
על פי תפיסות כלכליות רווחות תופעת המונופול היא שלילית ויש להקים ארגונים ממשלתיים שיתערבו בו (בישראל - הממונה על ההגבלים העסקיים) כדי להחזיר את השוק למצבו ה"טבעי". תאוריות ביקורתיות יטענו ששיח המונופול מאפשר להסוות את העובדה שלמעשה שוק חפשי הוא שוק המנוהל באמצעות סוכנויות ממשלתיות המגדירות רגולציות משמעותיות.
ראוי להבחין מונח זה ממונחים מקורבים כמו מונופסון, המייצג מצב שבו יש רק קונה אחד למוצר או שירות או אוליגופסון, שבו יש מספר בודד של קונים למוצר או שירות; קרטל, שהיא תופעה דומה ומקושרת של שליטת מספר חברות שביניהן יש הסכמה חלקית; ואוליגופול, שבו יש מספר קטן של מוכרים בשוק, עם או בלי התארגנות קרטלית.

מאפייני מונופול[עריכת קוד מקור | עריכה]

למונופול מספר מאפיינים מובהקים, אותם ניתן למצוא בכל מונופול אמיתי, כזה הנהנה מיציבות בשוק (בניגוד למונופול זמני או חולף):

  • מוכר בודד: מונופול טהור קיים בתעשייה שבה היצרן של מוצר או ספק שירות מסוים הוא גורם יחיד. גורם או חברה עשויים להיחשב מונופול גם אם נתח השוק של כל המתחרים גם יחד זניח (פחות מאחוז או שניים).
  • היעדר חלופות קרובות: השירות ייחודי ואינו ניתן להחלפה על נקלה. לדוגמה, יצרן חומוס השולט ברוב השוק אינו יכול להיחשב מונופול, שכן למוצר שהוא מציע יש חלופות דומות.
  • שליטה במחירים: לחברה או גורם בודד שליטה מוחלטת או קרובה למוחלטת בהיצע התעשייתי כולו במוצר או שירות מסוים, ויש להם השפעה ניכרת על גובה המחיר בו מוצע השירות או המוצר.
  • חסם כניסה: במצב של מונופול טהור, אסורה ההתחרות בבעל המונופול. במצב של מונופול שאינו טהור מוצבים חסמי כניסה משמעותיים, המונעים למעשה, גם אם לא להלכה, כניסה של גורמים אחרים.
  • סוגי מונופולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ניתן להבחין בין סוגי מונופולים על–פי נסיבות היווצרותם ועל–פי אופן התנהגותם בשוק. על–פי גישה זו, ניתן להבחין בין מונופול באישור ממשלתי ומונופול על פי חוק, המבוססים על מדיניות ממשלתית או חקיקה ונהנים ממעמד מונופוליסטי בזכות קביעה בחוק; מונופול טבעי, שהוא תוצר של מבנה העלויות בשוק (היינו, שרק גורם אחד מסוגל להתחרות בשוק); ומונופול תחרותי, שהוא מונופול שנוצר בעקבות תחרות חופשית. על–פי גישה אחרת, המקובלת בעיקר על בעלי גישה התומכת בקפיטליזם ובליברליזם, מונופול טבעי אינו נוצר בפועל במצב של תחרות חופשית ואילו מונופול תחרותי אינו ראוי להיקרא מונופול, כיוון שמעמד השליטה שלו בשוק אינו יציב, כנדרש ממונופול ולכן עשוי להשתנות באופן טבעי בכל זמן נתון.


  • הבחנה אחרת בין סוגי מונופולים נוגעת לאופן בו מוצע השירות או המוצר. בתחום זה, ישנם מונופולים אנכיים, השולטים באספקת שירות או מוצר לכל אורך הדרך, מחומר גלם ועד למוצר הצריכה המוצע לצרכן. דוגמה טיפוסית לכך יכולות להוות חברות לאספקת חשמל, השולטות לרוב גם בייצור החשמל, גם בהולכתו וגם בהפצתו ובטיפול בצרכן. מונופול מסוג שני הוא אופקי: שליטה בגזרה רחבה של שירותים או מוצרים מסוג מסוים. לדוגמה, חברה המוציאה לאור את רוב המגזינים הנמכרים במדינה מסוימת עשויה להיחשב בעלת מונופול אופקי.


  • הבחנה נוספת בין סוגי מונופולים נוגעת לאופן בו נקבע המחיר כלפי פלחי אוכלוסייה שונים. בתחום זה ישנו המונופול הפשוט, בו למעשה נקבע מחיר אחד עבור כל השוק, ומונופול מפלה - מונופול אשר קובע רמה שונה של מחירים לפלחי שוק שונים לפי רצונו. דוגמה למונופול הפשוט הוא דוכן הפופקורן בקולנוע בו המחירים גבוהים (ללא אלטרנטיבה) אך אחידים. דוגמה למונופול מפלה מושלם היא רופא מומחה או עו"ד הגובים שכר דיפרנציאלי (שונה) מכל לקוח ולקוח לפי בחירתם וכך מביאים את הפדיון למקסימום.

  • מונופול על פי חוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מונופול על–פי חוק הוא מונופול שבו ישנו איסור מפורש בחוק, בתקנה או בנוהל, על תחרות באספקת מוצר או שירות, כשהשליטה באספקת מוצר או שירות זה מוענקת לגורם יחיד. מונופול על–פי חוק עשוי להיות על מוצר או שירות מקומי או כלל-ארצי ויכול לגעת בכל סוג של שירות או מוצר. מונופול על–פי חוק, באישור ממשלתי או בגיבוי ממשלתי, מכונה לעתים גם מונופול כופה.



  • לדוגמה, רשות השידור בישראל נהנתה ממונופול על–פי חוק בתחום שידורי הטלוויזיה הארציים למן תחילת שידורים אלו ועד שנת 1992. מונופולים דומים היו לחברת "בזק" על שיחות טלפון מקומיות, לחברת "פלאפון" על שירותי טלפון סלולרי, לחברת החשמל על אספקת חשמל או לחברות הכבלים על שידורי הכבלים באזורי הארץ השונים. מנקודת מבט זו, ניתן לראות גם בבלעדיות המוענקת לגופים כמו "ביטוח לאומי" או משרד החינוך על שירותים מסוימים מונופול.



  • לרוב, נהוג להבחין בין מונופולים ממשלתיים או בבעלות ממשלתית, כמו משרדי ממשלה או חברות ממשלתיות; ומונופולים בבעלות פרטית, הנהנים מבלעדיות על מתן השירות או המוצר שבמונופול. מונופולים מן הסוג השני מכונים גם מונופולים באישור ממשלתי. ההבדל העיקרי בין שני סוגי הגופים הוא שעל גופים פרטיים בעלי מונופול מוטל לרוב פיקוח באמצעות רשויות פיקוח, בעוד שעל חלק ניכר מהמונופולים הממשלתיים אין פיקוח כלל או שהפיקוח הוא מנהלי ולא רגולטיבי. לדוגמה, חברות פרטיות מפוקחות על–ידי רשות ההגבלים העסקיים ואילו גופים ממשלתיים מפוקחים על–ידי מבקר המדינה.



  • מונופול טבעי, לטענת אלו הסבורים כי מונופול כזה קיים, הוא מונופול הצומח בתעשיות שבהן התשתית הנדרשת לאספקת השירות או המוצר היא כה רחבה עד כי רק חברה אחת מסוגלת לספק שירות או מוצר אלו. בדרך כלל, נחשבים תחומי אספקת החשמל והמים, בהם נדרשת תשתית פיזית רחבה להולכת המוצרים, לתחומים שבהם קיים או נוצר מונופול טבעי. תחומים נוספים עתירי תשתית, שבהם טוענים או נטען כי קיים מונופול טבעי, הם תחומי אספקת הגז, הבנזין, שיחות טלפון, טלפון סלולרי, הובלת מטענים ונוסעים, שירותי תעופה ועוד.
    מונופול טבעי מתפתח, נטען, כתוצאה מכך שהעלויות הגדולות הכרוכות בהקמת תשתית גורמות לעזיבת כל החברות הפרטיות את השוק והשתלטות עליו של החברה היחידה — פעמים רבות, הראשונה — המסוגלת לעמוד בעלויות אלו. כניסתם של גורמים חדשים לשוק במועד מאוחר יותר נמנעת בגלל חסם כניסה לשוק גבוה בדמות עלויות הקמת התשתית הגבוהות, גם כאשר יעילותם עשויה להיות רבה יותר משל המונופוליסט.
    על-פי טענות ליברטריאניות ואחרות, היווצרות מונופול טבעי אינה אפשרית כלל בתנאים של שוק חופשי. לטענתם, התופעה המכונה "מונופול טבעי" היא בכל המקרים מונופול באישור ממשלתי. כלומר, מונופול שנוצר כתוצאה מטיפוח של חברה ראשונית או מובילה בתחום מסוים, תוך מתן עדיפות או בלעדיות לאותה חברה בהענקת השירות או המוצר שבמונופול. כעדות, הם מצביעים על–כך שבשווקים בהם לא הייתה מעורבות ממשלתית מסוג זה, לא נוצר מעולם מונופול טבעי כזה.
    בתחומים רבים שנחשבו בעבר כ"מונופול טבעי" מתקיימת כיום לכאורה תחרות חופשית עם הסרת הפיקוח או השליטה הממשלתית (אחרי הפרטה), כמו תחומי אספקת הגז, הבנזין, הטלפון הסלולרי, הובלת נוסעים, שיחות טלפוניות לחו"ל ומקומיות, ועוד. יש הטוענים כי הנטייה המונופוליסטית בתחומים אלו נוצרה בעיקר משום שקיים פיקוח (רגולציה) ממשלתי, המגביל את האפשרות להתחרות ומעודד יצירת מונופולים.
    יחד עם זאת, יש לזכור כי בתחומים אלו חלו בשנים האחרונות התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות, אשר הוזילו במידה ניכרת את עלות הקמת התשתית לאספקתם, ואפשרו לגופים עסקיים חדשים להיכנס לשווקים אלו. בנוסף, בחלוף זמן מפתיחת השוק לתחרות, ניכרת מגמה של קונסולידציה בין החברות החדשות, דוגמת שוק התקשורת, במטרה לחסוך בעלויות התפעול הגבוהות. באופן זה עשויים להיווצר דואופולים או אוליגופוליםמסחריים, המחליפים את המונופול הטבעי.

    פתרון בעיית המונופול[עריכת קוד מקור | עריכה]

    חברה הפועלת במשק תחרותי משוכלל, כלומר משק שבו מספר רב של חברות, מקבלת מחיר כנתון, שכן היא קטנה ביחס לשוק, ולכן אין לה יכולת להשפיע על המחיר. לעומת זאת, מונופול, מפני שהוא החברה היחידה שפועלת בשוק, יכול לקבוע בצורה מוחלטת את המחיר בשוק (בהנחה שאין חסמים שונים כגון רגולציה ממשלתית או איום של יבוא).
    תחת מספר תנאים סטנדרטיים, פתרון בעיית המונופול מתקבל מהשוואת העלות השולית (Marginal Cost - MC) לפדיון השולי (Marginal Revenue - MR). כלומר, המונופול בוחר מחיר או כמות כך שהפדיון שהוא מקבל מהיחידה האחרונה שהוא מייצר יהיה זהה לעלות הייצור של אותה יחידה. מכיוון שהפדיון השולי תמיד יורד בצורה תלולה יותר מהביקוש, נקבל שהכמות שהמונופול קובע קטנה מכמות של תחרות משוכללת, והמחיר גבוה יותר.


    פתרון המונופול

    מונופול תחרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

    מונופול תחרותי קיים כאשר חברה בודדת שולטת ברוב השוק לאספקת שירות או מוצר מסוים. המונופול בפועל של החברה אינו מעוגן בחוק או תקנה, ונוצר בעקבות תחרות חופשית מול חברות אחרות במתן השירות או המוצר. לעתים קרובות, מונופול תחרותי אינו יציב, במובן זה שתקופת שלטונו קצרת טווח ורוויית איומים מצד מתחרים חדשים בשוק.
    דוגמה טיפוסית למונופול תחרותי עשויה להוות חברת מיקרוסופט, שלה שליטה כמעט מוחלטת בשוק מערכות ההפעלה הביתיות. מונופול תחרותי דומה יש לשרת האינטרנט "אפאצ'י" ששלט בתקופות מסוימות בעד 70 אחוז משוק שרתי האינטרנט.[2]
    מונופול תחרותי מושג בכל המקרים כאשר חברה אחת מייצרת באופן יעיל או מספק מוצר או שירות מבוקשים במחיר מבוקש, כאשר מתחריה של החברה מתקשים לספק מוצר דומה במחירים דומים. לעתים, נטען, נוקטות חברות המשיגות מונופול צעדים להגבלת  יכולתם של המתחרים להתחרות בה כמו הסכם כובל עם חברות 



    השעה עכשיו היא Wed Aug 23, 2017 1:09 pm